עורכי דין להסכמים קיבוציים

מעמדו החוקי של ההסכם הקיבוצי במערכת המשפט מעוגן בחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז (1957). על פי סעיף 1 לחוק המונה תנאים מצטברים אשר רק בהתקיימם ינתן תוקף להסכם קיבוצי, הוא מכיל את תנאי קבלתו או סיום עבודתו כמו גם את תנאי העסקתו, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם כאשר הוראות אישיות בהסכם העבודה הקיבוצי הופכות להיותחלק מחוזה העבודה האישי של כל עובד על- פי סעיף 19. הסכם קיבוצי חייב להנתן בכתב (סעיף 7) ויש להגישו לרשם ההסכמים הקיבוציים (סעיף 10).

מהם סוגי ההסכמים הקבוצתיים?
ישנו הסכם קיבוצי כללי והסכם קיבוצי מיוחד. הסכם קיבוצי כללי (הנקרא גם הסכם ענפי או הסכם כולל) נחתם בין ארגון עובדים יציג לארגון מעבידים וחל גם על החתומים, וגם על עובדים או מעבידים שלא חתמו אולם אותו ארגון שחתם מייצג את מרבית העובדים בו. על הסכם קיבוצי כללי אין ערעור והסמכות היא בלעדית לביה"ד הארצי לעבודה וניתן להוציא עליו צו הרחבה. הסכם קיבוצי מיוחד נחתם בין ארגון עובדים יציג לבין מעביד יחיד. בנוסף, ניתן לחלק את ההסכמים למוגבלים בזמן התוקף שלהם, ולכאלו שלא מוגדר זמן סיום החוזה. על הסכם זה לא ניתן להוציא צו הרחבה.

מהו תוכן ההסכם?
ישנו החלק הנורמטיבי המסדיר את הזכויות והחובות שביחסי עובד מעביד, ההופכות לחלק מחוזה העבודה של העובד אלא אם חתם על הסכם חדש המבטל זאת מול המעביד, החלק החוזי המסדיר את היחסים בין הצדדים החתומים (ארגון העובדים והמעביד או ארגון המעבידים) ובו זכויות וחובות של הצדדים אחד כלפי השני. במידה ועובד מעוניין בעזרה ובייעוץ מקצועי בעניין תחולת ההסכם הקיבוצי, ניתן לפנות לעורך דין עבודה.

מהו צו הרחבה?
צו הרחבה קובע נורמות חקיקתיות בתחום משפט עבודה. משניתן צו הרחבה, הוא חל על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט אלו שהוצאו ממנו במפורש. הוראות מורחבות אלו הופכות לחלק מחוזה העבודה האישי האישי של כל עובד ומעביד ומטרתו להשוות תנאי עבודה בתחום מסוים כדי למנוע תחרות בלתי הוגנת בענף מסוים בין מעבידים מאורגנים לבין מעבידים שהם בלתי מאורגנים.