חוק שעות עבודה הוא אחד מן החוקים מבין חוקי משפט העבודה, כשתפקידו הוא קביעת מסגרת שעות העבודה והמנוחה שמותרות לעובד, לרבות זמני ההפסקות. חוק זה עולה על החוזה האישי שנקבע בין עובד למעסיקו – בימי חול, שבתות וחגים.
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, העסקתו של עובד יהודי בחגים אסורה, אולם לא נאמר בו דבר על תשלום שכר לעובדים בחגים. חובת התשלום לעובדים בימי החג אשר החוק לא התיר בהם עבודה תנבע מהסכמי העבודה, מצוי הרחבה ומן הנוהג. משום כך, עובד חודשי יקבל שכר חודשי רגיל – גם אם באותו החודש ישנם חגים בהם לא עבד. במידה שמדובר על עובד יומי, יחול עליו צו הרחבה – כלומר עובד שיש לו ותק של שלושה חודשים לפחות במקום עבודתו ולא נעדר יום לפני או לאחר החג – אלא בהסכמת ההנהלה, יהיה זכאי בעבור תשלום ימי החג אלא אם יחולו בשבת.
מספר שעות העבודה בימי חג
לפי סעיף 2-ב' בחוק שעות העבודה והמנוחה משנת 1951, נקבע כי ביום שלפני החג שהעובד אינו עובד בו שעות העבודה לא תעלינה על שבע שעות. כל עבודה שהיא מעבר לשבע השעות המוסכמות תיחשב לשעה נוספת. במקומות עבודה בהם עובדים חמישה ימים בשבוע, נקבע כי בערב חג בו עובדים שמונה שעות יחושב לו השכר כאילו עבד תשע שעות – או יום עבודה של שבע שעות כאילו עבד שמונה שעות. במידה שזה ערב יום הכיפורים, עובד שעבד שש שעות – השכר יחושב לו לפי תשע שעות.
מהם זכויות העובד במהלך החג?
צווי הרחבה והסכמים קיבוצייםנושא העבודה בחגים ובערבי חג מוסדר בצווי הרחבה ענפיים ובהסכמים הקיבוציים. משפט העבודה מכיר באותן זכויות עבור עובדים שקמות להם מתוך הנוהג. נוהג זה יכול להיות שנים רבות של עבודה לאורך ארבע או חמש שעות בערבי חג – וזה הופך לתנאי העסקה בחוזה העבודה של העובד.
ניכוי ימי חופשה בערב חג
אילו העובד החליט לצאת לחופשה בערב החג, יהיה יכול לקחת יום אחד מתוך מקבץ ימי החופשה השנתית שלה הוא זכאי במהלך אחד מן הימים שמנויים בתוספת, אולם כדי לממש זאת עליו להודיע למעסיק לפחות שלושים ימים מראש. במידה שנראה כי המעסיק עבר על החוק או שישנה התלבטות בנושא, רצוי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה בתחום זה.