דיני עבודה שעות נוספות

דיני העבודה הם שורה של חוקים ופסקי דין שמתייחסים להסדרים המשפטיים בעבודה ועל מערכות היחסים בעבודה. בין התחומים הנידונים בדיני העבודה ניתן למנות יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים, ארגוני עובדים וכן דינים ספציפיים על נושאים כמו שעות נוספות. כל עובד זכאי לקבל תגמול מתאים על שעות נוספות שהוא עושה במסגרת עבודתו מתוקף חוק "שעות עבודה ומנוחה", לא ניתן לסרב או לוותר על תגמול זה. החוק תקף לכל עסק שהוא, קטן וגדול כאחד, פרטי , ציבור או משפחתי.

מה נחשב שעות נוספות על פי דיני העבודה?
החוק מסדיר את שעות המינימום בכל משרה, באופן כללי אדם שעובד 5 ימים בשבוע ועובר את 9 שעות העבודה ביום יקבל תגמול על שעות נוספות, אדם שעובד 6 ימים בשבוע יקבל תגמול על עבודה מעבר ל8 שעות יומיות. שעתיים נוספות שנשארים יהוו 1.25% מהשכר וכל שעה מעבר תהווה 1.5% מינימום תגמול מהשכר.

מה הוא גמול גלובלי?
פעמים רבות מחליט המעסיק בהתאמה עם העובד על גמול גלובלי. על פי רוב מדובר במקרים בהם המועסק עובד שעות נוספות ונותן מעצמו מעבר לשעות העבודה בלי יכולת של המעסיק לפקח עליו. כך למשל כאשר עובד מבצע מהבית או ממקום אחר עבודה לעסק. התגמול צריך לשקף את היקף העבודה ועל כן נטל ההוכחה יהיה לא פעם על העובד – חשבוניות, קבלות, שעות עבודה מפורטות תמיד יוכלו לאשש את טענת העובד.

באילו מקרים חריגים לא יוענק גמול שעות נוספות?
שעות נוספות הוא סעיף שמפורט בחוק שעות עבודה ומנוחה. עם זאת הוא לא כולל את כל העובדים. כך למשל אנשים בתפקידי הנהלה נדרשים מתוקף עבודתם לתת יותר ועל כן לא תמיד יקבלו את אותם האחוזים על שעות נוספות. מכיוון שמדובר בתפקיד הנהלה יכול להיות העובד משוחד ולא אובייקטיבי לגבי שעות העבודה ולגרום לכך שיהיו לו יותר תגמולים מהרגיל. כמו כן החוק מגדיר את המושג "אמון אישי" – אנשים בעלי ידע ייחודי לגבי מקום תעסוקתם שמקבלים חופש פעולה נרחב ומהווים אנשי מפתח בקבלת החלטות. גם מועסקים בעלי אמון אישי לא יזכו לתגמול שעות נוספות.