ניהול של משק בית גובה מסירות רבה מבני המשק: מנהלי ומנהלות משק בית דואגים לכל צרכו של המבנה והאנשים הפועלים בו, לרבות ניקיון, בישול, כביסה וגיהוץ, גינון, שמירה ועוד. עובדים אלו יכולים להיות שכירים או עצמאים שעובדים בתחום – בין אם עובדים במשק בית פרטי או ציבורי בבתי החולים ומוסדות רפואיים למשל, בבתי כנסת, בבתי ספר ומוסדות לימוד ועוד, או ישנם מי שפותחים עסק – כמו מכבסה למשל או עסק לשמירה שם מועסקים עובדים הפועלים באופן אינטנסיבי ומרוכז בתפקידם. פעמים רבות, גם לאחר מילוי מסור של התפקיד, עדיין המעסיקים רואים את זכויות העובדים בגדר המלצה בלבד.
החוק הישראלי וזכויות עובדים
הסתדרות העובדים נחלצת לצידו של העובד – ובין העובדים גם עובדי המשק והשמירה, על מנת למנוע אי מילוי של זכויות העובדים, ולהגן על מי שלא זכה לקבל את מלוא זכויותיו. זכויות העובדים מנוסחות בשורת תקנות, וביניהן ניתן למנות זכאות לימות חופשה שנתיים, זכאות לדמי הבראה, תשלום על העסקה בשעות נוספות, תשלומי פיצויים או תשלום של לפחות שכר המינימום.
הברירות שביד העובדים
ישנה נטייה לחשוב כי ההון האנושי שפונה לתחום האבטחה או במשק בין, עושה זאת מחוסר ברירה – משום שאינם עוברים הכשרה מקפת בנושא, וממילא משולם להם שכר נמוך יחסית למשק. מייחסים את המשרות הללו לעובדים מבוגרים, לעולים חדשים, למפוטרים במשרה זמנית ועוד. אותם אנשים עלולים למצוא את עצמם מחוסרי עבודה לקראת תום שנת עבודתם במקום העבודה – כדי לא לקבל תשלום פיצויים, וזאת תוך ניצול הפגיעות של העובדים, וחרף האיסור לניצול עובדים.
פניה לעורך דין עבודה
תופעת הניצול עדיין קיימת, וכפי הנראה לא תמוגר באופן הרמטי. לכל עובד באשר הוא ישנן זכויות אשר מקבלות נופך משפטי מתוקף החוק הקיים במדינת ישראל. כל שנותר הוא לפנות לעורך דין עבודה ולהבין איך לקבל את מרבית הזכויות המגיעות להם ממקום העבודה, לרבות פיצויים בגין הלנת שכר, פציעה או טראומה של העובד במקום העבודה, אי תשלום על שעות נוספות, העסקת יתר או אי מתן חופשה ועוד.