נשים וגם גברים חווים מדי יום במקום העבודה הטרדות על רקע מיני, וזאת על אף הניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית. זוהי עוולה אזרחית שיש בה פיצוי וגם עבירה פלילית אשר חובקת עונש בהתאם לחומרת העבירה.
על פי סעיף 4 לתקנות מניעת הטרדה מינית משנת 1998, מפרטים את ההגדרה להטרדה מינית – מה היא, וכן שאין זה מותר לאדם להתנכל לאדם אחר או להטריד אותו מינית. למעביד עומדות חובות שונות כדי למנוע את התכנות ההטרדה המינית תחת אחריותו, כמו למשל נקיטה באמצעי מנע, פרסום של תקנון למניעת הטרדה מינית והתנכלות, טיפול בתלונות וכן מסירת מידע לעובדים אודות תקנות שונות חדשות וותיקות תוך פרסומו במקום בולט לעין. עליו למנות אחראי במקום העבודה שיטפל בתלונות ובבירורן, ישתתף באופן פעיל בהסברה בתחום ויחל את אלו גם על עובדי הקבלן שהוא מעסיק.
הפרת חובות המעביד
במידה שנקבע כי מעביד הפר את חובותיו כדי לנקוט עמדה פעילה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה או שלא יטפל באופן יעיל בתלונה מסוג זה, הרי שהוא יעמוד בפני האפשרות להיתבע ולשלם פיצויים בסכומים נכבדים. כדי לקבוע באם הייתה הפרה של החוק או לפסוק את הפיצויים בהתאם, יש לדון במהות העבירה – ככל שניתן להוכיח אותה באמצעות עורך דין מטעם התביעה.
פיצוי כספי על הטרדה מינית
מהי הטרדה מינית?החוק מגדיר חמישה מצבים אסורים של הטרדה מינית. כדי שהטרדה זו תהיה במסגרת תביעה במקום העבודה, עליה לענות על המשמעות – מקום עבודה שבו מתנהלת פעילות של מקום העבודה, במהלך העבודה או תוך ניצול יחסי מרות בכל מקום שהוא. יש להראות בבית המשפט מהו אופן השפעתו של בעל המרות על עתיד העובד המנוצל, האם הושמע איום ישיר או עקיף המאלץ למגע מיני ובאיזה דרך נוצל העובד.
ומה אם הייתה הסכמה של העובד או העובדת למגע המיני?
אילו העובד או העובדת לא התנגדו או אפילו הסכימו למגע המיני שביניהם, אין בכך כדי לסייע בהגנת הממונה. זאת, משום שהמתלוננים אינם נדרשים להוכיח בטענתם כי הראו התעניינות בהצעה או בעבירות המיוחסות, אלא בעצם הטיעון הזה מטילים את נטל הוכחת הסתירה של הטענה על כתפי המעסיק. על אותו המשקל, אין הכרח כדי להוכיח שהעובדים חששו מפני הממונה אילו היו מסרבים למגע המיני.