בית הדין לענייני עבודה

ב1969 הוקמה מערכת משפטית ייחודית בישראל - בית הדין לענייני עבודה - מתוקף "חוק בית הדין לעבודה". זו היא ערכאת שפיטה עצמאית ששופטת בכל הנושאים הקשורים לתחום העבודה; החל ביחסי עובד מעביד, ביטוח לאומי, זכויות עובדים, רשלנות רפואית בעבודה, שכר, פיטורים, דיני עבודה, ביטוח בריאות ממלכתי וכו´. מערכת זו מורכבת משופטים, נציגים עוסקים ונציגי מעסיקים.עבודה היא נחלת הכלל, בין אם עשירים ובין אם דלים ועל כן היא נגישה וחיונית לאוכלוסייה הרחבה ומוגשות תביעות רבות מדי יום בתחום זה.

מבנה בית הדין לענייני עבודה
בית הדין לענייני עבודה מורכב משתי ערכאות שיפוטיות: האחת בית הדין האזורי והשנייה בית דין ארצי.
בתי הדין האזוריים ממוקמים ב5 יעדים בארץ ועיסוקים בתביעות עבודה, סמכויות השיפוט של הלה מקבילים לאלה של בתי המשפט המחוזיים. לעומת זאת, קיים בית דין הארצי אחד שמעווה ערער לפסיקות דין מבתי המשפט האזוריים. לעיתים, במקרים מיוחדים, פונים ישירות לבית הדין הארצי למשל במקרים של דיני עבודה. בית דין זה הוא הסמכות העליונה בנושאי עבודה, במקרים חריגים מאוד פונים לערעור בערכאה גבוהה יותר שהיא בג"ץ.

הרכב בית המשפט ושופטיו
ההרכב של בית דין לענייני עבודה שונה מבתי דין אחרים וייחודי לו. מלבד הגורם המשפטי המקצועי – השופט קיים גם נציג מעסיקים ונציג עובדים המועסקים. אלו נבחרים על ידי ארגוני עובדים שונים, עליהם להיות בעל רקע רחב בתחומם וידע רב אך לא ידע משפטי. הרכב בית הדין האזורי מושתת על שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעסיקים.
בבית הדין הארצי קיים הרכב של חמישה שופטים: נציג עובדים, נציג מעסיקים ושלושה שופטים מקצועיים.

האם ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון?
מחלוקות רבות היו בנושא הערעור לבג"ץ. מחד, קיים הרצון לייעל את המערכת שמסובכת גם כך ולעצור את הערעור בבית הדין הארצי. עם זאת יש להתייחס למערכת המשפטית כהרמוניה אחת ובכל זאת קיימים מקרים חריגים על כן הוחלט שכן יאופשר לערער לבית המשפט העליון. לרוב החלטות בית הדין הארצי הן סופיות ונדיר שבענייני עבודה עוברים לערכאה משפטית גבוהה יותר, בג"ץ.