על פי חוק הגנת שכר משנת 1958 מחויב המעסיק לשלם לעובדו את שכר עבודתו בזמן שנקבע עבור כך ובמידה ואינו עושה כן נחשב הדבר כעבירה על החוק. המונח שניתן למקרה זה הוא הלנת שכר שמוגדרת כאיחור בתשלום המשכורת לעובד והיא גוררת אחריה קנס מנהלי גבוה. עובד הנתקל במקרה הלנת שכר רשאי לתבוע פיצויים מן המעסיק בבית הדין לענייני עבודה. החוק נחקק במטרה להגן על עובדים ממקרים בהם יתרחשו עיכובים בקבלת שכרם. הפיצוי שנקבע בו במקרה זה גבוה במיוחד במטרה להתריע מפני התרחשות המקרים. עובד רשאי לתבוע את המעסיק תוך זמן של שנה מהמועד בו התרחש מקרה של הלנת שכר או חודשיים ימים מיום קבלת השכר הקשור לפיצוי.
חישוב ימי הלנה ופיצויים
זמני תשלום השכר המקובלים עבור עובד במשכורת חודשית קובעים כי עלו לקבל את שכרו עד לסוף חודש העבודה. מי שעובד על פי שכר קבלני יקבל את שכרו ביום התשיעי שלאחר התאריך בו אמור המעביד לשלם.האחרון יכול לשלם במזומן, צ´ק, המחאת דואר או העברה בנקאית. סכום הפיצויים במקרי הלנת שכר יחוייב לפצות את העובד בחמישה אחוזים מהשכר עבור השבוע הראשון ועשרה אחוז נוספים עבור כל שבוע נוסף או חלק ממנו. לחלופין ישלם המעביד הפרשי הצמדה על הזמן שעבר מיום התשלום המקורי ועד לתשלום בפועל. המעסיק יחוייב בפיצוי הגבוה מבין שתי האפשרויות. נוסף על אלה ישלם המעסיק עשרים אחוזים מסכום השכר המולן.
הפחתה והגברה של פיצויים וחריגות
לעיתים מחליטים בתי הדין על צמצום ואף ביטול סכום הפיצוי. הדבר קורה לרוב בשל איחור בתשלום בתום לב מצד המעביד או בשל נסיבות מיוחדות כלשהן. גם המידה וקיים סכסוך בנושא שכר בין המעביד לעובד הוא ידון בבית המשפט ולא ייחשב להלנת שכר. לעומת זאת ישנם מקרים בהם יחליט בית המשפט על הגדלה של סכום הפיצויים כמו במקרי השתכרות בשכר מינימום וזאת מתוך רצון להגן על זכויותיו של העובד. יש להדגיש כי תביעת הלנת שכר יכולה להתרחש גם עבור מקרים בהם לא שולמו דמי מחלה או הבראה ולא רק על תשלום שכר עבודה.
שם | |
1111111111 | |
נושא | |
2222222222 | |
תוכן | |
3333333333333 | |