נהוג לחשוב כי רק מי שקיבל הודעת פיטורין זכאי לפיצויי פיטורין לפי החוק. אולם, מה שהיה טאבו עד לפני מספר שנים, שונה וכעת הוכנסו לחוק סעיפים בגינם גם מי שהתפטר מיוזמתו יכול להיות זכאי לפיצויים.
אומנם קיימות התקנות בחוק הקובעות כי במקרים מוסיימים גם למתפטר מגיעים פיצויים, אך הדרך עד לקבלתם בפועל היא ארוכה וקשה. הרי אף מעסיק לא יסכים מיוזמתו לשאת בתשלום על ההחלטה של עובד להתפטר, החלטה שגם כך גורמת לו להפסד כספים בשל הצורך בשכירת כוח אדם חדש והכשרתו. לכן, דרישת הפיצויים חייבת להיות מוצדקת ומעוגנת במסמכים ועדויות. איך עושים זאת בצורה הכי יעילה? באמצעות ערכאות משפטיות לרוב ועורך דין לדיני עבודה.
התפטרות מחמת הרעת תנאים
מדובר בסעיף בחוק המתיר פיצויים למתפטר אבל הכי קשה להוכחה. הרי תמיד מעסיק יכול לומר כי מדובר בהרעת תנאים בעיני המתבונן ולא הרעת תנאים ממשית. אז איך בכל זאת ניתן להוכיח זאת? אם תביאו בפני עורך דין לענייני עבודה תלושי משכורת שמראים כי השכר שלכם הופחת או שהוא הולן בחודשים מסויימים, אם תביאו עדויות לכך שמצבם הפיזי וסביבת העבודה שלכם במקום הורעה או תוכיחו באמצעות תלוש כי לא קיבלתם תנאים סוציאליים או קופחתם, ניתן יהיה בהחלט לדרוש פיצויים ובית הדין לענייני עבודה יקבל דרישה זו.
פיצויים למתפטרים
התפטרות כתוצאה מהרעה במצב הבריאותיעובד אשר חלה הרעה משמעותית בתנאי בריאותו שלו או של אחד מבני משפחתו הקרובים, זכאי להיחשב גם הוא כמישהו שפוטר וזכאי לפיצויי פיטורין. כאן הבן אדם יאלץ עם זאת, להפר סודיות רפואית ולחשוף בפני עורך הדין והמעסיק שאצלו עבד מסמכים רפואיים אשר מוכיחים כי אכן מצב בריאותו של העובד הדרדר ולא נותרה לו ברירה אלא להתפטר. הדבר נכון גם במקרים של קרוב משפחה שחלה ויש צורך לטפל בו סביב השעון.
התפטרות מחמת גיל
אם עובד התפטר משום שהוא עומד להגיע לגיל פרישה או כבר מצוי בו לפי חוק, הרי שהתפטרות מחמת גיל פרישה, נחשבת גם היא כהתפטרות שיש לתת בצידה פיצויי פיטורין.