פיצויי הלנת השכר מחושבים על פי חוק הגנת השכר משנת 1958 ותיקונים שונים שנעשו על גבו. תיקונים אלו משנים בכל פעם את פני התמונה המשפטית בתביעות הלנת שכר, ולכן יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה בטרם הגשת התביעה.
הלנת שכר על פי החוק הישראלי – משמעה איחור ממועד תשלום השכר המקובל עבור עובדים בשכר חודשי. מועד זה הוא לרוב היום התשיעי לחודש העוקב לתקופת העבודה של השכיר. הלנת שכר נפרשת על כלל שכרו של עובד או על חלקו בלבד, בין אם זה הולם לעובד אחד ובין אם לכלל העובדים גם – יחד.
חישוב תוספת לשכר שהולן
שיעור פיצויים משום הלנת שכר יקבע על פי סעיף 17 לחוק הגנת השכר משנת 1958ביחד עם "ריבית קלה": בעד השבוע הראשון שלאחר מועד תשלום שכר העבודה ישולם שכר של החלק העשרים מן השכר המולן, וכן בעד כל שבוע או חלק מן השבוע שלאחריו – תשולם כעשירית מן השכר שהולן. בנוסף לכך ישולמו הפרשי הצמדה בעד התקופה שמן המועד המיועד לתשלום השכר ועד למועד תשלומו בפועל – בתוספת של חמישית הסכום הכולל של השכר שהולן וכן הפרשי הצמדה על כל חודש מאותה התקופה.
חישוב פיצויים בעת הלנת שכר
הלנת שכר – עבירה אזרחיתמבחינת החוק – הלנת שכר הינה עבירה אזרחית ואינה פלילית. המשמעות היא דיון בכך בבית הדין לענייני עבודה – ויש לצפות לעונש בדמות פיצויים כספיים, ולא מאסר או כליאת המעסיק בפועל או על תנאי. יחד עם זאת, יכול להיות שהמעסיק עבר על חוקי הפלילים תוך כך, וכדי להבין מהן העילות האפשריות לתביעת המעסיק, יש לפנות לעורך דין דיני עבודה בגין הפרה של דיני העבודה וחוקי המס למשל.
ניכוי מן השכר והעברת סכומים
מעסיק שניכה משכרו של עובד סכומים בהתאם לסיף 25 לחוק הגנת השכר כמו למשל תשלומים שוטפים עבור קופת הגמל, יעביר סכומים אלו לייעודם בתוך שלושים ימים מן היום שבו השכר הולן. העונש בגין עבירת אחריות קפידה יכול להיות מחצית הקנס אשר קבוע בחוק העונשין משנת 1977, ואילו מדובר על נסיבות מחמירות – יגבה כפל קנס. אילו המעסיק ניכה משכרו של עובר סכומים שבניגוד לסעיף 25 לחוק, הדין הוא מחצית מן הקנס שקבוע בסעיף 61א´-3 בחוק העונשין.