על המעסיק חלות חובות כמו גם זכויות, אותן הוא לא בהכרח מכיר משום שאלו בנוית טלאי על גבי טלאי כפקודות, הסכמים קיבוציים, פקודות, צווי הרחבה, הוראות שונות וחוקים שונים שיש לבצע ביניהם אינטגרציה. כשם שעל המעסיק להכיר את חובותיו, עליו להכיר גם את זכויותיו.
המעסיקים מחתימים את העובדים על הסכמי עבודה שונים, ולא מייחסים לכך את החשיבות הראויה – כיון שבלא בדיקה ביחד עם עורך דין חוזים או לענייני עבודה, לא ניתן לדעת אם הסעיפים מנוסחים בו לזכות או לחובת המעסיק. בזמן אמת, המעסיק עלול להגיע למבוי סתום שכובל את ידיו ורגליו מביצוע פעולה שחשב שמעוגנת בחוזה, ולמעשה לא כן הדבר.
זכויות המעביד לא נשכחות
העניין מתחיל כאשר משתמשים בהסכמי עבודה כלליים שעלולים להסב נזק יותר מתועלת כיון שהם כובלים את המעסיק לתנאים בו שלא מתאימים. הסכמי עבודה אשר אינם עומדים בדרישות החוק וכוונת הצדדים עלולים להיפסל לאלתר על ידי בית המשפט בבואו לבחון את פרטי המקרה.
זכויותיו של מעסיק
האם תמיד יש לכרות בין עובד למעביד הסכם?החוק אינו מחייב כריתת הסכם עבודה עם עובד, אולם על פי חוק ההודעה לעובד משנת 2003, מעסיק שבוחר לא לעשות כך חייב למסור הודעה בכתב לעובד באשר לתנאי ההעסקה בטווח זמן של 30 ימים מתחילת ההעסקה. זוהי הודעת הסכם עבודה בקנה מידה קטן, ולכן רצוי ליצור הסכם מקיף שמגן על זכויות המעסיק, כיון שהחוק נוטה לעמוד באורח טבעי לצידו של העובד.
מה בהסכם העבודה?
לכל מתכונת העסקה ישנן הוראות רלבנטיות לה, כמו גם בהגדרת השכר והעבודה. תנאי ההעסקה מוסדרים במסגרת שונה בין הענפים, כמו למשל ענפים שלמים שהוסדרו על ידי הסכמים קיבוציים ואלו הורחבו על ענפים שלמים במשק, אם לא על המשק כולו. על ההסדר לכלול גם את הזכויות הסוציאליות של העובד, חובת שימוע, טיפולי פוריות והריון ופיצויי פיטורין.
.jpg)
