בית הדין לעבודה פסק, כי גם פרילאנסרים או קבלנים עצמאיים שלא מקבלים תלוש שכר – אלא ששכרם משולם כנגד חשבונית או קבלה יכולים להיחשב כעובדים בעלי זכויות סוציאליות לכל דבר ועניין.
כדי להבין את טיב ההתקשרות התעסוקתית שבין שני צדדים ולהבין אם מדובר על יחסי עובד – מעביד או פרילנסר עצמאי (קרי – בעל זכויות סוציאליות מחד או בעל חוזה רגיל בין הצדדים מאידך), בית הדין לעבודה יפעיל מבחנים שהתפתחו על פי פסיקה. את תוצאות המבחנים מנתחים על פי מכלול הסממנים שיכולים להטות את הכף לאחד מן הצדדים. גם אם ישנו מקרה גבולי, הרי שבכוחו של עורך דין עבודה לייצג את מי מהצדדים באופן שישכנע את בית המשפט לפה או לשם.
מבחן ההשתלבות
ישנו מספר מבחנים שהתגבשו בבית הדין לענייני עבודה, ומבחן ההשתלבות שבמקום העבודה הוא אחד מהם – זהו מבחן שמכיל פן חיובי, כלומר האם העובד מהווה חלק אינטגרלי שהיעדרו פוגם בפעילות הרגילה של המפעל, או פן שלילי – האם העובד אינו לוקח חלק עצמאי בתפעול המפעל – כלומר אינו משקיע מכספו להצלחת העסק או נושא ברווח ובהפסד שלו. 
זכויותיו של הפרילנסר
מבחנים נוספים שיחולו על המקרהיש מבחן פיקוח ושליטה – בו בוחנים את מידת הפיקוח על העובד, כשפיקוח צמוד ואינטנסיבי מעיד על יחסי עובד – מעביד. מבחן הביצוע האישי – בו בודקים את מידת הייחודיות של העובד כלפי המפעל לעומת היכולת של אחרים (עובדי קבלן) להחליף אותו בתפקידו. עורכים גם את מבחן הציוד – מי נושא בעלויות התשלום על הציוד של המפעל – לרבות המכונית או הטלפון הנייד, משך ההעסקה – ככל שיהיה ארוך כן יחולו קשרי עובד- מעביד וגם מבחן התלות – באם ישנה תלות בין הצדדים – העובד להפיק את העבודה ואילו המעסיק יספק את העבודה.
אפשרות טיעון מצד המעביד
בפני המעביד קיימת זכות לטענות קיזוז ושיפוי, שאותן ניתן לטעון גם אם נקבע לשני הצדדים יחסי עובד – מעביד. טענה זו תשלול את תשלום הזכויות הסוציאליות מן העובד. כדי שזה יקרה יש צורך בשני תנאים מצטברים; התנאי הראשון הוא תשלום גבוה במיוחד של המעביד לעובד – יותר מתשלום תלוש לעובד מן המניין והתנאי השני – שישנו הסכם שקובע כי מותר למעביד לעשות קיזוז מסוג זה או שהעובד דרש עבודה כנגד חשבוניות ולא כנגד שכר.
.jpg)
