חופשה שנתית לעובד

חוק חופשה שנתית קובע שעובד זכאי לקבל מספר מסוים של ימי חופשה בתשלום שכר על כל שנת עבודה. אך בפועל המצב שונה מעט, ומקומות עבודה שונים כוללים במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים גם את כל מה שקשור לחופשה שנתית.

זכאות לחופשה שנתית לעובד
ראשי עובד לקחת חופשה שנתית בהתאם להוראות החוק, והדבר נכון גם למי שעובד לפי שכר שעתי, יומי או במשרה חלקית, וגם הוא נכלל בזכאות לקבל חופשה שנתית בתשלום, בין עובדים אלה נכללים נותני שירות למיניהם כדוגמת מלצרים.

משך החופשה השנתית לעובד
החוק קובע שאורך החופשה השנתית עומד בקנה אחד עם הוותק במקום העבודה באשר יהיה. אורך החופשה נמדד בהתאם לשנים, וכך, על כל שנה אחת מבין ארבע שנים, זכאי העובד ל 14 ימי חופש וכן הלאה.

כיצד נקבעת חופשה שנתית לעובד?
על העובד לתאם שבועיים מראש בטרם ייצא לחופשה, אך אין זה נכון אם מדובר בחופשה שקצרה משבוע ימים. מבחינת מועדים, החופשה תינתן בתום שנת העבודה (בחודש האחרון של שנת העבודה) או לחלופין בשנת העבודה הבאה.

חופשה שנתית לעובד וסוגיות שונות
זכותו של כל עובד לצאת לחופשה גם עם מעבידו הקודם עוזב, וממלא את מקומו מעביד חדש. כמו כן מחויב כל מעסיק שלא לחרוג ולקצר את מכסת החופש על פי המכסה שנקבעה בחוק חופשה שנתית. במקרה שבמסגרת הסכם ההעסקה של העובד תקבע חופשה ארוכה מזו שנקבעה בחוק, רשאי המעביד לקצרה אם יינתן האישור של העובד.

ומה בדבר חופשה שנתית מרוכזת לעובד?
החוק פוסק שבכל הנוגע לקביעת מועד החופשה, הדבר נמצא במסגרת זכויותיו וסמכויותיו של המעביד. אך זאת בתנאי שמימוש סמכות זו ייעשה תוך התחשבות בצרכי העובד ובתיאום מראש אתו. בפועל, הדבר אומר שייתכן שעובד יוצא לחופשה שנתית מרוכזת גם במועדים שאינם נוחים לו, בתנאי, כמובן, אם תינתן התראה של שבועיים מראש.