שאלת שייכות כספי הפיטורין, מימוש יתרת המשכורת, ימי החופשה וזכויות נוספות הן בסיס רחב לדיונים בבית המשפט, ופעמים רבות יש בה כדי להפריד בין משפחות. רצוי להתעדכן באשר למידע על חוק פיצויי פיטורין.
ב"חוק פיצויי פיטורין", עוסקים בין היתר בפטירתו של עובד – ומה יעשה בכספו ובזכויותיו לאחר מותו, ולצורך כך יש לבחון מי הם השארים החוקיים. "שארים" אינם חייבים להיות יורשים גרידא, אלא יכולים להיות בני זוג של העובד בזמן שנפטר – גם אם היה ביניהם קשר שבין ידועים בציבור. זה יכול להיות גם ילד או אדם אחר שהינו תלוי במבוטח – נכה, מוגבל, צעיר או אחר. במידה שאין למנוח קרובים, ירושתו תופקד בבית הדין האזורי לעבודה ואלו יועברו לשארים על פי קביעת בית הדין.
פיצויי פיטורין
פיצויי הפיטורין עוברים לעובד שעבר במקום עבודתו במשך למעלה משנה באופן רצוף, כמובן – פרט לחופשת, מחלה, מילואים, חגים וכיוצא בזה. החוק קובע, כי גם עובד שנפטר יהיה זכאי לפיצויי הפיטורין, ויש לראות בכך כאילו פוטר. לפיכך, השארים של העובד יהיו רשאים וזכאים לפיצויי פיטורין אלו – והשארים הינם בן או בת הזוג שהיו לעובד בזמן שנפטר וילד העובד אשר תלוי במבוטח לצורך גמלאות. 
פיצויים מחושבים מראש
אין זה מעניינו של המעסיקמעבידים רבים אינם יודעים איך לנהוג בכספו של אדם שהלך לעולמו וכעת יכול להיתבע בידי כמה גורמים. כמו כן, ישנו חשש לתביעה בגין הלנת שכר או הלנת פיטורין באם לא יעביר את הכספים בזמן לגורם הרצוי. על כן, יומלץ להפקיד כספים אלו בקופת בית המשפט, ואת המחלוקת יפתור השפוט על פי הנתונים שהועברו לו באמצעות עורך דין לענייני ירושות או לענייני עבודה שייצג את הצדדים.
מה עושים עם כספי הביטוחים?
מעבר למשכורתו הרגילה של העובד, יש מקום לדון בשאלת כספי הביטוחים – פנסיה, בריאות, לאומי – וכל אותן התוספות למשכורת. על פי סעיף 147 בחוק הירושה, התשלומים שבתוקף פוליסת הביטוח לא יחשבו לחלק מן העיזבון, ולכן לא יחולקו באופן שבו המשכורת תחולק, אלא רק המוטבים שהזכיר המבוטח בזמן עריכת הפוליסה יהנו מכך.
מענק פרישה או מוות
לפי חוק פיצויים פיטורין לשנת 1963, עובד שכיר שנפטר, הרי ששאריו יהיו זכאים למענק המוות או למענק הפרישה שלו. יחד עם זאת, על העובד לנקוב בשמות מוטבים גם עם הצטרפותו לקופת גמל או לביטוח מנהלים – ובהם יזכו המוטבים למקרה מוות אותם מינה במעמד החתימה על טופס ההצטרפות.