עוולות המסגרת שבפקודת הנזיקין כוללת בין היתר את עוולת הרשלנות. זהו המקור החשוב ביותר בהתפתחותה של האחריות הנזיקית. זוהי עוולה שהיא מקור לפיצוי למגוון הנזקים שנגרמים באשם – בין היתר האשם יכול להיות נעוץ במדינה.
אם בעבר המדינה הייתה גוף חסין בפני תביעות, הרי שחוק הנזיקין האזרחיים מדבר על האפשרות להטיל את הרשלנות שבמעשה גם על המדינה, ממש כשם שניתן לעשות על כל אחד ואחת מאזרחיה. האחריות ברשלנות יכולה להיות מוטלת על הרשות הציבורית ממש כשם שהיא מוטלת על הפרט. אחריות זו תוטל על המדינה גם אם הרשלנות נגרמה באמצעות מבצעי סמכויותיה. כיון שאחריות המדינה הינה אחריות ישירה, אותו מעשה מחייב את המדינה לפצות את הניזוקים. מדוע להטיל את האחריות על המדינה?
שיקולים בעד ונגד הטלת האחריות הנזיקית על המדינה
השיקולים בעד הטחת האחריות על המדינה בנזיקין כוללים הרתעת יתר לגבי לקיחת סיכונים אשר התממשותם עלולה לפגוע בתועלת הכללית. כאשר ישנה הרתעה כזו על שלוחיה של המדינה, ישנו ריסון והפעלת זהירות בקבלת החלטות שונות וביישומן. בנוסף, הטלת האחריות הנזיקית על המדינה יכולה לאפשר למדינה כולה לספוג הפסדים אשר אינם נספגים מבחינה כלכלית על ידי ציבור ניזוקים מצומצם. מאידך, זה עלול לגרום להצפה בתביעות שאוצר המדינה לא יעמוד בהן.

האם למדינה אחריות נזיקית?
המדינה – מעורבת בכל תחומי החייםבעוד המדינה מייצרת חובות וזכויות אצל האזרחים – משלמי המס, הרי שלא מתקיימים שיקולים כבדי משקל המונעים מן המדינה גם מלקחת אחריות על פעולותיה – ועל טעויות אנוש או טעויות אחרות שמייצרים שלוחיה. על כן בית המשפט צמצם את אחריות המדינה באשר להחלטות שיש בהן שיקול דעת בעניינים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ואחרים.
זיקה בין מזיק לניזוק
על מנת שתתגבש עוולת רשלנות, יש צורך להוכיח את הזיקה בין המזיק לניזוק. הזיקה לא תתקיים כשהניזוק הוא קבוצה גדולה ולא מוגדרת, ויש להתייעץ עם עורך דין נזיקין המתמחה בנושא זה. ככל בדיקת עוולת רשלנות, יש לדון בנושא חובת הזהירות, הנזק שנגרם והזיקה שבין המזיק לניזוק.
ההבחנה בין מדיניות ובין ביצוע
ההבחנה שבין מדיניות לביצוע מייצרת דגש על קושי נוסף. למנהל הציבורי ישנה סמכות להפעיל את שיקול הדעת באשר לאופן מימוש הסמכויות ולהתוויית קוי מדיניות, כשהטענה יכולה להיות גם כלפי זה. יש לקחת בחשבון גם את האחריות שבידי עובדי הציבור- בין אם אחריות אישית או בין אם אחריות שילוחית.