תביעה לפינוי מושכר

ישנם מקרים רבים שבהם שוכרים ממאנים לפנות את הציוד אשר נשאר בדירה לאחר שעזבו אותה בתום תקופת השכירות או שהם מפסיקים לשלם דמי שכירות בעודם בדירה. בעבר, היה צורך בהגשת כתב תביעה לבית המשפט והמתנה להליך שלם עד להוצאת פסק הדין בכדי שהפינוי יתממש על פי בית משפט וכחוק בידי אנשי ההוצאה לפועל. כיום, בעקבות הרפורמה של שר המשפטים שהיה, פרופ´ דניאל פרידמן שהונהגה החל משלהי שנת 2008, התהליך קוצר: די למשכיר לאחוז בפסק הדין המורה לו לפנות את הדירה תוך 60 ימים עם הגשת התביעה לפינוי המושכר.

הליך תביעה לפינוי מושכר
כל צד מגיש בסדר דין מהיר את האסמכתאות עליהם הם מתבססים ובנוסף גם חוות דעת מומחה עם הגשת כתב תביעה וכתב הגנה, ובנוסף עליהם לצרף גם תצהירים מטעמם. אין לשוכר זכות לתבוע את המשכיר בגין אותה תביעה (תביעה צד ג´) וכן אין השוכר מורשה לתבוע סעדים נוספים באותו כתב התביעה אלא רק בתביעה נוספת. משך 30 הימים הראשונים להגשת כתב התביעה הנתבע אמור להגיש את כתב הגנתו, ובית המשפט יקבע לו דיון ב – 30 הימים הבאים.

ומה אם השוכר לא עוזב את הדירה?
גם אם פסק הדין חרץ לטובת המשכיר והמושכר לא פינה את הדירה, יוציא המשכיר מידי ההוצאה לפועל אזהרה מאת ההוצאה לפועל, ולהוצאה לפועל ישנה הסמכות להכנס בתום התקופה שניתנה אל מעונו של המושכר ולפנותו.

טענות נוספות כלפי השוכר
אם למשכיר ישנן טענות נוספות לתביעה לפינוי המושכר, יש לפצל את התביעות השונות ולהגישן בנפרד. לכן רצוי להיעזר בעורך דין מהתחום אשר ייעץ לכם לגבי נקיטת הדרכים האפשריות והתוצאות בעקבותיהן. למשל – תביעה לקבלת פיצויים בגין הפרת חוזה ועוד.