סכסוכי שכנים

הצפיפות המאפיינת את מדינת ישראל ומקרי תביעות בין שכנים הביאה לחקיקה בתחום שתפקידה ליישר את ההדורים בין שני צדדים נצים שאינם מצליחים להגיע לעמק השווה בינם לבין עצמם, אולם לעתים הריב מסלים והופך לתובעני יותר ומורכב באופן שדורש את עירובם של גורמים חיצוניים במטרה להגיע להסכם חוקי שיהיה ניתן לאכוף אותו. בישראל נרשמו בממוצע 170,000 סכסוכי שכנים המדווחים מדי שנה. סכסוכים אלו מסתיימים לעתים בנתק בין השכנים, במעברי דירה רבים עקב הרעה בתנאי המגורים או הגעה לידי אלימות מילולית וגופנית.

סיבות שונות ומגוונות לסכסוכים
הסיבות יכולות להיות שימוש ברכוש משותף – כמו למשל הקמת מעלית בבניין נמוך קומות, שימוש בגג לרגל תוכנית תמ"א 38 וניצול זכויות בניה, שימוש במקלט ושיפוצו, שיפוצים, מקומות חניה, בניה שמסתירה את השמש או חוסמת את הנוף, אי שמירה על ניקיון בשטח המשותף ומפגעים שעלולים להשפיע על איכות החיים כמו ריח, רעש ועוד.

פתרון סכסוכי שכנים
ישנן שלוש דרכים עיקריות לפתרון סכסוך שכנים: הראשונה, סכסוך המטופל על ידי המפקח על רישום המקרקעין ברחבי הארץ – בארץ ישנם 9 גופים המפקחים על בתים משותפים הצמודות ללשכות רישום המקרקעין ולהן סמכויות כשל שופט בימ"ש השלום. השניה, בתי המשפט השלום והמחוזי המטפלים בכל מה שקשור בפקודות הנזיקין: בימ"ש המחוזי בכל הקשור לרעש, בעלי חיים, ריחות וכדומה ובימ"ש השלום בהסגות גבול או השתלטות על רכוש משותף או כשהעירייה הינה צד בסכסוך. השלישית היא גישור ובוררות.

גישור ובוררות
זוהי הדרך הפחות נוגסנית אשר חותרת לשלום בית בין הדיירים בזמן מופחת יותר, פחות כסף ו"הוצאת הקיטור" נעשית באופן תרבותי. כך ישנם עורכי דין המתערבים בין השכנים ומיישבים את ההדורים ומציעים פתרונות שלעתים נראים חדשניים ויצירתיים לדיירים.