הרעה מוחשית בתנאי העבודה

הרעה בתנאי העבודה עלולה לגרום לעובד להתפטר – אולם עדיין לדרוש את פיצויי שפיטורין שלו, על פי חוק פיצויי פיטורין התשכ"ג 1963. סעיף 11 לחוק מדבר על נסיבות נוספות שביחסי העבודה לגבי עובד או על הרעה בתנאי העסקתו – בנסיבות אלו לא ניתן יהיה לדרוש מן העוסק להמשיך בעבודתו. הרעה מוחשית בתנאי העבודה מוגדרת כהצרת צעדיו של העובד על ידי המעסיק עד אשר לא נותרה לו כל ברירה אלא להתפטר.

מהי הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה?
כדי לענות על השאלה באם הייתה הרעה מוחשית בתנאים ולחצות את הגבול הדק הקובע הרעה מה היא, הנסיבות צריכות להיות קשורות ליחסי עבודה ולא נסיבות אישיות, ועל כן הן צריכות להיות אף מוכחות בידי עורך דין לענייני עבודה. דוגמאות לכך שאותן ניתן אף להוכיח הן הפחתה בשכרו של עובד (ואף ללא הסכמתו על פי הודעה מוקדמת שניתנה לעובד בדבר תנאי העסקתו), פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום משכורות כמו גם חוסר ודאות לגבי תשלום שכר, עבודה בתנאים ירודים אשר אינם בקו אחד עם החוק, שלילת רכב צמוד שהועמד לרשות העובד והרשימה עוד ארוכה. 

מתי לא נגרמת הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של עובד?
יש לברר האם השינוי שנעשה גורם להרעה בתנאים, ואף אם נגרם חוסר סיפוק בעבודה מסוימת – לא ניתן לומר כי זו סיבה מספקת לטיעון זה. גם אי- קידומו של עובד בתפקיד על- אף שעמיתיו לעבודה קודמו – אין בה משום הרעה בתנאי העבודה. במידה ומדובר במורים – העברתם של תלמידים מוכשרים למורה אחר או העברת המורה עצמו לכיתה שבה רמת ההוראה דורשת מאמץ גדול יותר מידי המורה – אלו אינם מהווים הרעה בתנאי ההעסקה.

כיצד לנהל התפטרות מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורין?
ככל תביעה, רצוי לעתור מיד עם היוודע דבר ההרעה, שכן השתהות בלתי סבירה עלולה להתפרש כהסלמה עם המצב הקיים – כשישנו חריג לכך והוא חיפוש מקומות עבודה חלופיים במקביל בעוד העובד טרם התפטר. כדי להתפטר, עליו להודיע קודם למעסיקו – בכדי להעמיד הזדמנות לסילוק הסיבה שגרמה לעובד לרצות ולהתפטר