חישוב פיצויי פיטורין

על פי חוק פיצויי פיטורין מאז שנת 1963 מתקיימת הגנה סוציאלית משמעותית במדינת ישראל בדמות פיצויי פיטורין שמאפשרים לעובדים קיום כלכלי בתקופה שלאחר מקרה פיטורים עד שימצאו מקור הכנסה חלופי. על פי חוק ישנם שני סוגים של עובדים הזכאים לתשלום פיצויי פיטורין: כאלה שפוטרו לאחר שעבדו לפחות אחד עשר חודשים במקום העבודה או עובדים שהתפטרו בשל נסיבות מיוחדות כמו מצב בריאותי, מעבר דירה, הרעת תנאים או נסיבות אחרות המצוינות בחוק. את גובה הפיצויים קובעים לפי עקרונות חישוב שנקבעו גם הם על ידי המחוקק והם יכולים להיות פיצויים במשכורת חודשית קבועה או פיצויים בתגמול עונתי או משתנה.

מחשבים את הפיצוי
חישובי פיצויי פיטורין לעובד במשכורת חודשית קבועה מתבצעים לפי המשכורת האחרונה שקיבל העובד במקום העבודה ובהכפלה של מספר שנות הוותק שלו במקום העבודה. הסכום שעל פיו מתבצע חישוב המשכורת נקבע על פי רכיבים קבועים שהם שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר ומחיה, תוספת משפחה ותוספת מקצועית. תוספות שונות אחרות כמו דמי הבראה, שעות נוספות, אחזקת רכב או טלפון סלולרי ובונוסים שונים לא ישפיעו על עניין חישוב הפיצויים. יחד עם זאת במסגרת חישובי תגמול משתנה ייחשבו עמלות ובונוסים קבועים. חישוב התגמול המשתנה מדבר על עובדים שלא עבדו על פי תשלום משכורת קבועה או עובדים עונתיים שיהיו זכאים לתשלומי פיצויים על פי גובה השכר היחסי שלהם מתוך משכורת חודשית מלאה. עובד שהופחתה משכורתו או שהועבר ממשרה מלאה למשרה חלקית יקבל תשלום פיצויים ממוצע בכל אחת מצורות ההעסקה. עובד שעבד בשכר יומי או לפי שעה יהיה זכאי לתשלום פיצויים עבור ממוצע השכר היומי או השעתי שלו וכו´. חישוב ממוצעי התשלום בדבר פיטורין יתבצע על פי שנים עשר חודשי העבודה האחרונים.

הסמכות העליונה
במקרים בהם נוצרה חוסר הסכמה או בדבר חישובי פיצויי הפיטורין או בדבר הזכאות לקבלתם הסמכות לפסוק בעניין נתונה בידי בתי הדין לענייני עבודה שכפופים למשרד העבודה והרווחה. במקרי מחלוקת מיוחדים בסמכותו של שר העבודה להתערב ולפסוק יחד עם ועדת העבודה של הכנסת ושר האוצר.