חיוב עובד בהודעה מוקדמת

לפני כעשור חוקק חוק המסדיר את תקופת ההתראה של פיטורי עובד. שמו של החוק הוא חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, מטרתו של החוק היא לאפשר לעובד תקופת הכנהבין ההודעה על פיטוריו ועד לכניסתם לפועל זאת על מנת לאפשר לו לחפש ולמצוא עבודה חדשה. מצד שני, העובד עצמו גם כן צריך לתת הודעה מבהתראה מספקת על מנת לאפשר למקום העבודה למצוא עובד חדש להכישרו ולקיים תקופת חפיפה ראויה. על פי החוק המעביד יכול לוותר על עבודתו של העובד אך במיקרה זו עליו לשלם לו עבור הימים הללו, במידה והעובד לא נותן התראה מספקת המעסיק רשאי לנכות את הימים הללו מהשכר.

מתן הודעה ארוכה מהקבוע בחוק
ישנם עובדים שרושמים בחוזה ומסדירים את משך זמן ההתראה וקובעים שהזמן צריך להיות ארוך יותר מהקבוע בחוק. השאלה במקרים כאלו היא האם מדובר בסעיף חוקי או לא. על פניו מדובר בסעיף חוקי כיוון שעל פי חופש החוזים זכותו של אדם להסכים או לא להסכים על התנאי הזה, מצד שני ישנם חוקים קוגנטים, שאינם ניתנים להתניה.

חוקים קוגנטים
חוקי מגן אשר נקראים בעגה המשפטית חוקים קוגנטים הם חוקים שאינם ניתנים להתניה. חוקים אלו הם חוקים שמעניקים זכויות שאינן ניתנות לויתור גם במקרה של חתימה על ויתור. מטרת החוקים הללו היא להבטיח לעובד זכויות מסוימות אשר מהוות את המינימום שהחוק קבע לנכון להבטיח לעובד. הדוגמא הבולטת ביותר היא שכר המינימום. אדם לא יכול להסכים לעבוד בפחות מאשר שכר מינימום, גם חוק הודעה בדבר התפטרות הוא חוק קוגנטי. כלומר, לא ניתן להתנות את התקופה. מה שכן מותר זה לקבוע תקופה ארוכה יותר במקרה של פיטורין, כיוון שזה מיטיב עם העובד אך הפוך אסור.

פסיקות משמעותיות בנושא
ישנם מקרים ידועים שהיגיעו לבית המשפט ובכולם נפסק שאין לקבוע בחוזה התניות על חוקים קוגנטים. כלומר שחברות שהחתימו את עובדיהם על סעיפים המשנים את תקופת ההתראה מראש לרעתם למעשה עברו על החוק ואין לכבד את החוזה.