הדיור המוגן בישראל עדיין נטול הגדרה בחוק, ולמעשה עדיין אין גורם שמפקח על היציבות הפיננסית של החברות השונות שמעניקות את השירות הזה, כמו גם קיומו של היעדר פיקוח על איכות השירות הגבוהה שיכולה להשמר לאורך זמן. על מנת להכנס לחוזה בדיור מוגן, רבים מהקשישים נאלצים למכור את הרכוש שלהם ולענות על תנאי הפיקדון. מתוך כ- 50,000 קשישים החיים במסגרות שונות, כ-30,000 מתוכם נמצאים במוסדות סיעודיים בחדר משותף עם קשיש אחר. 10,000 נוספים חיים בהוסטלים ממגוון סוגים וה-10,000 הנותרים הם אלו שחיים בדיור מוגן כשיש בכיסם את היכולת.
מה מספק הדיור המוגן?
למעשה, דיור מוגן הינו דיור בבתים משותפי אשר חברת ניהול מנהלת אותם ומספקת להם שירותי תרבות, פנאי וחברה כמו גם ביטחון ושירותים רפואיים. ישנו עושר רב של חברות המציעות דיור מוגן, ואלו מתחרות באלו על ידי הצעות אטרקטיביות של דירות יוקרה במגדלים או בבתים צמודי קרקע, או במפעלי תרבות. אלו יחידות שמתוחזקות על בסיס יומי בידי חברות ניהול. מול זה, מועמדים כלפי הדיירים תנאים נוקשים.
לשלם עוד עבור המחיה
בעבור דמי הדיור המוגן הגבוהים שמשולמים מדי חודש בחודשו ישנן חובות של הדיירים כלפי חברת הניהול, אולם המחיר עדיין אינו מכסה במקרים רבים הוצאות עבור ארוחות ותחזוקה אלא אם משלמים סכום נוסף בעבור כך.
לפני החתימה על חוזה – להתייעץ עם עורך דין
לפני שמגיעים לשלב החתימה על החוזה מול מנהלת הדיור המוגן, עורך דין באשר לתנאים הבסיסיים הנחוצים בחוזה. בין היתר, להתמקח על הנושא "מהו חלק משנה" בנוגע לדמי הפיקדון במידה והדייר עוזב את הדיור או נפטר, האם ניתן להעסיק במבנה עובד סיעודי במידה והדייר הופך לסיעודי ועוד.
.jpg)
