אם לקוח שכר את שירותיו של עו"ד ולא משלם את שכר הטרחה בזמן, או לחילופין, בוחר שלא לשלם בכלל את שכר הטרחה, ישנם מספר אופציות העומדות בפני עורכי הדין לנקיטת הליכים כנגדו.
לא הכל ורוד בעולם המשפטים ולעיתים ישנם גם סיכסוכים בין עורך דין ללקוח שלו. סכסוכים אלה יכולים להיגמר בכך שהלקוח מחליט על דעת עצמו לקזז משכר הטרחה שנקבע מראש עם העורך דין שמייצג או ייצג אותו, או לעיתים אף להגיע לרמה שהאדם מחליט לא לשלם כלל את שכר הטרחה. גם ציבור רואי החשבון סובלים מאות בעיה, כנותני שירות עבור שכר טרחה. אך מה קורה בגזרת עורכי הדין?
ראיית חשבון והנהלת חשבונות
בניגוד לעורכי דין, המקצועות הללו הם בגדר חוזה קבלנות, ועל פי החוק חוזה הקבלנו הוא חוזה לעשיית מלאכה או שירות בשכר, כאשר הקבלן עצמו אינו עובד של מזמין העבודה. בנוסף, נאמר בחוק שלקבלן תהיה זכות לבקש עיכוב של נכס שמזמין העבודה מסר לו לטובת ביצועה. זאת בכדי לנסות ולזרז את תשלום השכר.
שכר טרחה לעו"ד - זכויות פחותות בעיכוב כספי הלקוח
עורכי דין
בחוקה יש מספר הוראות באשר לעורכי דין המייצגים לקוחות בערכאות משפטיות כאלה ואחרות. לעורכי הדין לא נוח לקיים דין בין כותלי בית המשפט על שכר טרחתם מול הלקוח (שלעיתים זה עתה פגשו) וגם אין בו רצון לעורר הדים בבית המשפט, אם הלקוח יתלהם ויציג את העו"ד כחמדן ורודף בצע. שלא כמו רואי החשבון ויועצי המס לדוגמא, שכר הטרחה של עורכי הדין אינו מעוגן בחוק.
זכויות פחותות
זכות העיכבון אינה קיימת לעורך דין, אך עם זאת קיימת זכור קיזוז מהשכר. זכויות של עורך הדין כלפי לקוחותיו אשר חייבים לו כספים הן פחותות בהרבה ממקצועות אחרים בתחום אשר גובים שכר נטרחה.
.jpg)
