סעיף 1 בתקנות האגודות השיתופיות מגדיר מהו "בן ממשיך". זה יכול להיות בן אחד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל המשק – כמו גם בן זוגו, שמחזיק מכוח ירושה או התחייבות בלתי חוזרת של הוריו במשק חקלאי כחוכר, חוכר משנה, בעל או בר רשות בנכס.
כאשר הבן בונה את ביתו בחלקה שליד בית הוריו ומעבד את המשק ביחד עימם את המשק יהיה בעתיד בעל המשק במקומם. על מנת שזה יקרה, על הבן להגיש בקשה למוסדות כמו האגודה או הסוכנות היהודית – ואלו יאשרו אותו כ"בן ממשיך". זכויותיו תירשמנה במנהל מקרקעי ישראל רק לאחר שהמוריש נפטר.
מה קורה אם ישנם מספר יורשים?
אילו ישנם מספר יורשים הטוענים למשק, הרי שהבעיה תיפתר חלקית, בכך שמינהל מקרקעי ישראל אינו מתיר ממילא חלוקת המשק ופיצולו, אלא שמורה להסדיר את הירושה באופן אחר מחלוקת נכס רגיל; המוריש יבחר את היורש המתאים ביותר (במקרה שאין ראיה לכך, מעבירים את ההחלטה לידי בית המשפט), האחרים שאינם מקבלים חלק מן המשק יפוצו בשווי ערך חלקם במשק. לפי סעיף 114 לחוק הירושה, בן זורו של המוריש יהיה עדיף על היורשים האחרים.
מה בין חוק הירושה למינויו של בן ממשיך?
זכויות של בר רשות במשק לא ניתנות להורשה, וזאת משום שמלכתחילה לא היו בנכס זכויות כיון שעבר בחכירה ממחזיק אחד במשק לשני. את נושא ההחזקה של המשק יש לרשום בפנקס מנהל מקרקעי ישראל ובאגודה.
הכללים החלים על בן ממשיך
כאשר זכויות לא הועברו על שם הבן הממשיךכל עוד המורישים – כלומר המוריש ובן או בת זוגו לא נפטרו והם מעבירים את המשק לבן הממשיך בחיים, הרי שזה יחשב לו כאילו מועברת לו מתנה. אילו המתנה עוד לא הועברה וישנה הצהרת כוונות באשר להעביר את המשק בעתיד, יש לכתוב מסמך בסיועו של עורך דין המצוי בתחום על פי סעיף 5 בחוק המתנה. במקרים מסוימים, המוריש יכול לחזור בו מן המתנה לפי דיני חוזים וחוק המתנות.
לשקול העברת זכויות בעסקת מתנה
ישנה המלצה לשקול העברה של זכויות במשק בעסקת מתנה על שם הבן, וזאת מלבד הגדרתו של בן כ"בן ממשיך", זאת על מנת להמנע מסכסוכים שעלולים לקרות בעתיד בין היורשים הפוטנציאליים שרואים את עצמם מתאימים לכך. במידה שהזכות במשק עוברת לבן הממשיך, יש לחזק אותה ולאשרר אותה בתוך ההסכם המשולש שבין המנהל, האגודה והסוכנות ולדאוג לכך שיחתם כהלכה.
.jpg)
