הפסיקה הישראלית מתמודדת באופן תדיר עם שאלת הגדרתם של עובדים פרילנסרים בעניין זכאותם לזכויות אשר מגיעות לעובד מן המניין ואינן מגיעות לפרילנסר אשר אינו מקיים יחסי עובד מעביד. מאמר זה סוקר בקצרה סוגייה זו:
לא אחת התמודדה הפסיקה עם שאלת זכויותיהם ומעמדם של פרילנסרים אשר מועסקים באמצעות חשבונית כקבלנים עצמאיים. כיום ברור כי בהתקיים תנאים מסוימים גם פרילנסר זכאי לקבל זכויות סוציאליות הכוללות עלויות פנסיה, פיצויי פיטורין, שעות נוספות וכו בדומה לעובד מן המניין. בבואו של בית המשפט לבחון סוגיה זו, יצר הוא שורה של מבחנים, בעזרתם ניתן יהיה לקבוע האם פרילנסר ייחשב לעובד אשר זכאי לכלל הזכויות אליהן זכאי עובד.
מבחנים לבחינת מעמדו של עובד
במרוצת השנים גיבש בית המשפט מבחנים רבים ושונים לקביעת מעמדו של עובד, המבחן הנפוץ והעיקרי בעת בחינה זו הינו "המבחן המעורב" אשר משלב מבחני משנה רבים לרבות בחינת שאלת השתלבותו של המועסק בחברה, שאלת בלעדיות הפעילות, אופן הגמול (על ידי חשבונית ו/או על ידי תלוש משכורת), אופי העבודה והעיסוק, מקורם של חומרי הגלם/ המכשור עימו עובד הפרילנסר, רמת הפיקוח של המעביד על עבודת הפרילנסר ועוד. קביעתו הסופית של בית המשפט בבואו לקבוע האם העובד אכן נחשב לעובד מן המניין תעשה על סמך שכלול של כל המבחנים.
זכויותיו של פרילנסר
מבחנים נוספים פרי הפסיקההפסיקה גיבשה עוד שלל מבחנים בעזרתם ניתן לקבוע בבירור האם עובד זכאי לקבל את כלל הזכויות המגיעות לו מתוקף היותו עובד. חלק ממבחנים האלה הינם מבחן הביצוע האישי, אשר בוחן את קיומו של הקשר האישי בין הזמנת העבודה לביצועה בפועל. מבחן משך ההעסקה לפיו תיבחן משך תקופת העסקה וככל שהעסקת העובד הינה ארוכה יותר כך תהיה נטייה להכיר בו כעובד, לעומת הזמנת עבודה חד פעמית בה הנטייה תהיה שלא להכיר בו כעובד.
כיצד יגן על עצמו המעביד?
מעביד אשר מעוניין לעבוד בשיתוף עם פרילנסר חיצוני, ללא יחסי עובד מעביד, ייטיב לעשות אם יבחר להחתים את העובד ו/או הפרילנסר על הסכם עבודה בהתאם לתנאים המבוקשים, הסכם זה צריך לכלול "סעיף גדרון" אשר יקבע תנית קיזוז בכל מקרה של תביעות במידה ויוחלט על ידי בית המשפט כי הוא עובד מן המניין.
.jpg)
