זכויות העובד וזכויות המעביד נועדו על פי דיני העבודה במדינת ישראל להשיג איזון ביניהן. משרד המסחר והתעשייה בישראל איגד את הזכויות הבסיסיות לכל עובד שכיר במדינה – ובכך מחייב את המעסיק לנקוט את כל הדרכים כדי לקיים את הזכויות הללו, ולא – הוא נתון וחשוף לתביעת העובד, אם לא לתביעה ייצוגית של כלל העובדים, וכן לסכסוכי עבודה.חלק מהזכויות הללו אינן ניתנות לויתור, אפילו על ידי העובד עצמו לו רצה. במידה ואמורה להתקיים תביעה בעניין – פונים לבית הדין לעבודה בעניין באמצעות עורך דין עבודה.
התגמול הכספי לעובד
זה לא סוד, כי יחסי הגומלין בין עובד למעביד בנויים על סמך משכורת ותמורה. ישנם בישראל חוקים מדויקים לגבי שכר המינימום המגיע לכל עובד בעל נתונים מסוימים – והוא עובד בסגנון משרה מסוים – לדוגמה: שכר חודש, שכר חלקי ועוד. בנוסף המעסיק חייב לשלם לעובדו דמי נסיעות מינימליים ועד למקסימום הקבוע בחוק. בנוסף ישנם חוקים הנוגעים באשר לזמן המותר לזמן עובד משמרת ולזמן שבו מותר לו לקבל הפסקה או ימי חופש – אפילו אם בתשלום.
חובותיו של מעביד בגין ימי חגים ומחלה
גם בימי חג על המעביד לשלם משכורת בעבור ימי החג, כל עוד מדובר על עובד המוגדר תחת משכורת חודשית. כך גם בדמי מחלה שניתנים מדי שנה: ביום הראשון למחלה יקבל שכר מלא כאילו עבד יום עבודה. לאחר מכן, השכר ינוכה באחוזים בהתאם למסוכם בחוק.
הודעת הודעות שונות לעובד
כאשר עובד נכנס לעבוד במקום עבודה, על המעסיק להמציא לו מסמך המספר על תנאי העסקתו בארגון וכן על תנאי העבודה שלו וגם מסביר את מהות תפקידו. זה כולל את התאריך שבו החל לעבוד ואת צירוף שמות הממונים עליו. אותו מסמך אמור להוות הסכמה על התנאים בין הצדדים.