הטיפול בעובדים זרים ובעובדים פלשתינים עבר מאחריות יחידת סמך במשרד התמ"ת החל מינואר 2009 לאחריות רשות האוכלוסין, מעברי הגבול וההגירה. יחידה זו תחליט אם יתקבל אישור להעסקתם של עובדים זרים על סמך בקשות ומסמכים שהוגשו לה.
תופעת העסקת עובדים זרים בישראל היא תופעה נפוצה יחסית בעיקר לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה בתחילת שנות התשעים. מאז תם עידן העובדים הפלסטינים וחל עידן העסקת העובדים הזרים בתפוצה נרחבת. עובדים אלו מילאו משרות עבודה בתחומים אותם הישראלים לא היו מעוניינים לבצע – כמו למשל חקלאות, סיעוד ובניין (על אף שכיום כבר חלות תמורות ושינויים בחזון העסקת ישראלים בתחום זה, ככל שישנו עדיין מחסור בידיים עובדות).
חוק עובדים זרים
בשנת 1991 נחקק חוק עובדים זרים; החוק קובע את התנאים להעסקת עובדים זרים במדינה והגדרות מתאימות. לפי חוק, המעסיק מחזיק בחובות כלפי הרשויות וכלפי העובדים שנשכרים בין שורותיו. בחוק מעוגנות גם זכויות העובדים הזרים במדינת ישראל תוך השוואת התנאים שלהם לתנאי עובדים ישראלים באותו תחום כיון שבכל תחום ישנן התניות שונות להעסקה.
עובדים זרים בראי החוק
אגרות שונות לתשלוםהמעוניינים להעסיק עובד זר ישלמו אגרה מיוחדת על סך 530 ₪ לעובד. עובדים סיעודיים המחזיקים באישורים עבור הביטוח הלאומי, האגרה מופחתת בכחצי. לאחר מכן, יש לגשת אל רשות ההגירה ולשלם את אגרת העבודה השנתית על סך 4,200 ₪ לעובד, אלא אם מדובר על עובד מתחום החקלאות (אגרה ע"ס 1,000 ₪).
ניסוח חוזה בשפת העובד
מלבד מסמכי האגרות והאישורים הבסיסיים, יש לנסח חוזה בשפת האם של העובד המועסק, ויש לוודא כי הבין את הכתוב בו. את החוזה הזה יש לערוך אצל עורך דין חוזים ועבודה. יש לדאוג לתנאים הולמים כמו למשל מגורים לעובד ולביטוח רפואי מתאים לעובד זר. מסמכים נוספים הנוגעים לאותו העובד כוללים בין היתר תלושי שכר, פנקס לרישום שעות עבודה, פוליסות ביטוח ועוד.
הסנקציות המוטלות על העוברים על החוק
מבחינת החוק, עבירה על אחד מסעיפיו לפחות תגרור הטלת עונשים שונים שעלולים להגיע גם לעונשי מאסר. אלו יכולים להיות קנסות מנהליים וענישה במישור הפלילי- כאן הקנסות כבדים יותר וסדרי הגודל עומדים בין עשרות למאות אלפי שקלים, או עונש מאסר לשנה.