חוק דמי מחלה משנת התשל"ו 1976 נועד כדי לאפשר לעובד וכן לבני משפחתו אפשרות לקיום בתקופה שבה העובד אינו יכול לעבוד מחמת מחלה. בנוסף על חוק זה, יש לכלול את הסכם הקיבוצי או את צו ההרחבה שמציב נקודות נוספות בהסדרת דמי המחלה.
עובד שנעדר ממקום עבודתו משום שלא היה כשיר באופן זמני או קבוע בכדי לבצע את עבודתו – וזאת לפי ממצאים רפואיים המראים כי העובד נמצא במצב בריאות לקוי. לא חלה כאן שאלת אשמה והחוק כולל גם מצב שבו העובד ביצע מעשה רשלני שבהמשך לו איבד את כושר עבודתו. על העובד חלה חובה להודיע למעסיקו בעצמו או על ידי נציג מטעמו בדבר היעדרות עקב מחלה. במסגרת זה, יודיע מה תהיה התקופה המשוערת הנוספת להיעדרות.
אילו החזרים מגיעים לעובד שנעדר בגין מצב בריאות?
יום ההיעדרות הראשון של העובד לא ישולם לו. בימים השני והשלישי להיעדרותו יקבל כמחצית מדמי השכר הרגיל באופן יחסי ליום, ואילו היום הרביעי להיעדרותו יקבל את השכר הנהוג במלואו – וזאת בדרך כלל כנגד המצאת המסמכים המאשרים את דבר מחלתו או את ציון הוראות המנוחה של רופאו.
חשוב לדעת על זכאותך לימי מחלה
לקבל דמי מחלה ממספר מקורות – האמנם? סעיף 12א' לחוק קובע הסדר למצב שבו העובד זכאי להחזרים ממספר מקורות בגין מצב בריאותו והיעדרותו עקב כך. החוק קובע כי התנאים שהוסכמו בין העובד למעביד לפי הנוהג במקום העבודה ועל פי תנאי העבודה שהוסכמו בינו לבין המעסיק, יהיה זכאי לדמי מחלה ממספר מקורות על פי אחת מן העילות שאמורות לפי בחירתו.
כמה ימי מחלה ניתן לצבור?
מכסת ימי המחלה המרבית שניתן לצבור נקבע בסעיף 4א' בחוק דמי מחלה. לפי סעיף זה, תקופת הזכאות לא תעלה על התקופה המצטברת של יום ומחציתו עבור כל חודש עבודה מלא שהעובד הספיק לעבוד אצל מעסיקו או באותו מקום עבודה. זאת החל מן המועד בו חל החוק – ולכל היותר לתשעים ימים ובניכוי התקופה שקיבל דמי מחלה המותרים לו לפי החוק הזה.
צבירת ימי מחלה בהקשר של פיטורין
.jpg)
