העברת הזכויות במקרקעין על פי החוק במדינת ישראל תסתיים ברישום הזכויות על שמו של הקונה. במידה שאינן רשומות – לא חלה עליהן מלוא ההגנה. ישנם כמה סוגים של רישום זכויות במקרקעין – ורצוי להתמצא בכך לפני ביצוע העסקה.
הלשכה לרישום מקרקעין נקראת גם בשמה הידוע "טאבו", מונח שנלקח מן השפה התורכית מתקופת השלטון העות'מאני. הרישום של הנכס הוא רישום נומרי על פי הכתובת המדויקת שתזהה אותו – ממספר גוש, חלקה וגם תת חלקה – במקרים שמדובר על בית משותף. ניתן לאתר את המספרים הללו גם באמצעות הכתובת באתר של משרד המשפטים. כמו כן, בלשכת הרישום רשומות זכויות בעלות, שעבודים, חכירה, עיקולים, משכנתאות ועוד. רצוי לקרוא את הנסחים בטאבו, על מנת לשלוט בכל המידע שקשור לנכס.
הסבר על תהליך רישום המקרקעין
נסח טאבו – חשוף לכלנסח הטאבו יהיה חשוף לקהל הרחב וכל אחד יכול לקבל את הנסחים הללו – בלשכות שבסביבת מקומו של הנכס – לקבלת נסח רשמי (ולא אינטרנטי). לא יתקבלו פרטים על נכסים שרשומים במנהל מקרקעי ישראל ללא ייפוי כח מבעל הזכות בו. ישנם נכסים שאינם רשומים בטאבו אלא רק במנהל המקרקעין בישראל – שם מחליף את הנסח "אישור זכויות" המקביל לו. לעתים, ישנם נכסים שרשומים במנהל המקרקעין ובטאבו – ולא רק במקום אחד ויכול להיות שיהיו רשומים בספריה של החברה המשכנת; במקרה זה יש לבדוק את המרשמים ולפרוש את התמונה המלאה אל מול עיני המתעניין.
מה זו חכירה?
החכירה היא מושג המתאר שכירות נכס לתקופה שעולה על עשר שנים. קרקעות מסוימות במדינת ישראל מצויות בבעלות המדינה ואינן עומדות לרכישה – אולם ניתן לחכור אותן לתקופה הנפרשת על לא יותר מ- 99 שנים. הזכות דומה לבעלות אולם יש לדאוג ולחדשה. גם במקרים של חכירת נכס יכולה להירשם הערב – "אין מגבלה בהעברה ובירושה". במקרים אלו העברת הזכויות תתבצע באופן רגיל, ואין צורך בהתערבות של מנהל מקרקעי ישראל.
נכסי מקרקעין בבעלות חברות
נכסי מקרקעין שנמצאים בבעלות של חברות, צעד נפוץ אצל חברות המעוניינות להשקיע את כספן בנדל"ן או במבנים שבהן הן משתכנות, יש לקיים רישום בלשכת רישום המקרקעין ובמנהל מקרקעי ישראל וכן ברשם החברות. מכאן שיש לבדוק את הרישומים גם שם – וניתן לפנות לעורך ידן מקרקעין על מנת שיברר את הפרטים הקשורים לנכס וירשום אותו כחוק אצל הגורמים המתאימים.
.jpg)
