כשמדובר על חופש העיסוק – יש מקום לבדוק אם העובד עבר על חובותיו או השיג בכך את זכויותיו על פי חוק חופש העיסוק. נכון לימים אלו, הגבלת עיסוקו של עובד לשעבר אינה מותרת למעביד, אלא אם הוכיח שזו מפירה אינטרס לגיטימי שלו.
על פי חוק חופש העיסוק, יש זכות לכל אזרח ותושב במדינת ישראל לעסוק לפרנסתו בתחום שבחר לעצמו, מבלי שיוכתב לו במה לעסוק – ואין לצמצם את חופש הבחירה הזה – אלא רק לפי עקרונות שנקבעו על פי חקיקת יסוד. מצד שני, המשפט הישראלי אינו מעניק הגנה מלאה על חופש העיסוק כשההגנה על חופש העיסוק מעומתת עם החירויות אחרות של הפרט או האינטרס הציבורי.
גם המעסיק זכאי להגנה בשל חופש העיסוק
חופש העיסוק עמד שנים רבות לצידו של העובד כיון שהגבלת חופש העיסוק הסב בתחילה נזק כלכלי כבד לשוק העבודה, כשעובדים רבים התחייבו שלא לעסוק בחברות הנושאות אופי דומה למשך טווח זמן רב לאחר הפיטורין. למעשה, החברות והמעסיקים מנסים למנוע מצב של בריחת סודות מקצועיים או גניבת לקוחות. לפי פסיקות אחרונות נקבע, כי תוקף הגבלת העיסוק תהיה תלויה בטיב ההעסקה ובטיבו של העסק.
לבטל סימנים מסחריים
הסכנה המרכזית העומדת באיבו של המעסיק היא פגיעה בסודות המסחריים שלו, ולאו דווקא הפרת הסודיות כשלעצמה. במקרה של נזק הרי ממילא ניתן לתבוע – וזהו נזק שמעסיק מעוניין למנוע מראש. כדי להבין אם נעברה עבירת סודיות או לא, יש להבין מה עומד בהגדרות של "סוד מסחרי".
רשימת לקוחות כסוד מסחרי
רשימת הלקוחות היא תחום רגיש במיוחד, אשר כן יכול להגביל את עיסוקו של אדם לאחר שזה נפרד ממקום עבודתו הקודם. רשימת לקוחות איננה חייבת להיות מוחשית או גלויה לכל. זהות הלקוחות אינה מהווה
סוד מסחרי לרוב, אלא שישנה משמעות לצירוף הנתונים הספציפי שמתאר על לקוח על מאפייניו, רכישותיו, מידע פיננסי בדבר רווח, הוצאות ועמלות וכן הלאה.
אינטרס לגיטימי של מעסיק
כדי להראות שיש למעסיק אינטרס לגיטימי, יש להתייעץ עם עורך דין המתאים לתחום זה. יש לבחון לפיכך כל הסכם שנהוג במקום העבודה או חוזים אישיים ולהבין מתי עובד רשאי לבדוק את שימושיו של העובד במחשבו או לבצע פעולות נוספות כדי להראות שהחוק נמצא למעשה לזכותו של המעסיק ולא להיפך, וזה ממילא מקרה נדיר יותר למצוא.
.jpg)
