מאחורי השימוע עומדת מטרה שעומדת בקנה אחד עם זכויות היסוד לאדם ועם כללי הצדק הטבעי – כיון שלאדם ישנה זכות לדעת מדוע פוטר ולהשמיע עמדתו.
ישנה זכות שימוע לעובד בטרם פיטוריו, אולם זכות זו אינה קבועה בחוק – אלא זו זכות שמוקנית מזכות פסיקות קודמות בתחום. חובת השימוע – תחילת דרכה בהסכמים קיבוציים שהנהלת החברה נדרשה להתייעץ עם ועד עובדים לפני
פיטורי העובד, ולהסביר את הסיבות לפיטוריו באמצעות השימוע. בשימוע ניתנת הזדמנות להעלות את הטענות של העובד. פסיקות בתי הדין בנושא הרחיבו את החובה הזו והחלה אותה גם בשוק העבודה הפרטי. במסגרת הלכות בית הדין לעבודה ניתן לראות שלמרות שהגישה אינה זהה בין כל המגזרים, עדיין עולה החובה לקיום השימוע גם במגזר הפרטי.
הפרת הליך השימוע
עובד שמפוטר שלא כדין באופן שמונע הליך של שימוע יכול לתבוע בגין כך באמצעות
עורך דין לענייני עבודה, אשר יגיש את התביעה לבית הדין לעבודה. עליו לחשוב בטרם הגשת הבקשה מהם הסעדים המתאימים לעניין הזה בחוק – ואלו יכולים להיות בין היתר השבת העובד למקום העבודה – עם פיצוי כספי או בלעדיו, סעד כספי לבדו או סעד כספי שכולל בתוכו פיצוי בגין עגמת נפש.
פוטרת ללא שימוע? תוכל לתבוע פיצויים!
מהם השיקולים לפיצוי במקרים אלו?
השיקולים המנחים לקראת פיצוי הם הזמן שחלף בין הסכום ששולם לעובד ובין מועד הפיטורין, מה הסיכוי של העובד להמשיך בעבודה אילולא הפיטורין, הותק של העובד, - כיון שעובדים ותיקים נוטים להיות מעורבים יותר במקרים של פיטורין שלא כדין, מעמדו של העובד בארגון וכן שיקולים נוספים שיכולים לעלות. לנגד עיניו של בית המשפט, אמורים להכנס גם שיקולים של הרתעה וכן שיקולים לכינון הצדק.
מה זה נזק ממוני ומהו נזק בלתי ממוני?
הנזק הממוני נאמד על פי ההפסד של שכר העבודה אשר נגרם כתוצאה מפיטורין בחוסר תום לב, ומאובדן של מקום העבודה. אמת המידה שנקבעת לפיצוי הינה שיעור השכר החודשי של התובע. תקופת הסעד יכולה להקבע גם בהתאם להשקפתו של השופט המטפל בנושא, ולעתים גם יכולה לעל פי מידת חוסר תום הלב. נזק בלתי ממוני הוא נזק שכרוך בעשיית אי צדק ככל שאי הצדק גדול יותר, הביטוי לכך יתממש באמצעות סכום פיטורין גדול יותר.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
