בישראל, לא מספיק להיות הבעלים של נכס כדי לפנות ממנו מושכר גם אם ישנה סיבה מוצדקת לכך. יש צורך לקבל בעניין פסק דין ורק אז להוציא אותו אל הפועל. ישנם כללים לגבי הגשת הבקשה להוצאה לפועל ונלווים לכך דמי אגרה.
ההרעה במצב הכלכלי במשק יכולה להיות סיבה בולטת לתופעה של אי פינוי נכסים מהדרים בהם, ואי תשלום של דמי שכירות על ידי שוכרי הדירות. בעלי הדירות במדינת ישראל שהולכים ויוצרים לעצמם נכסים מניבים להשקעות סובלים לא מעט מתופעה זו, ומדירה שינה מעיניהם של רבים. החוק אינו מתיר פינוי בכוח של משכיר נכס אשר אינו מתפנה בכוחות עצמו, והפסיקה הישראלית היא פנייה אל בית המשפט כדי לקבל את הסעד הרצוי. פניה לבית המשפט ידועה כמהלך שאורך זמן רב – והכף מוטית דווקא לטובת השוכר שהופך להיות "פולש".
סדר דין מהיר לפינוי שוכר
תיקון מספר 2 לתקנות של סדר הדין האזרחי משנת 2008 נועד כדי לדון באופן משפטי מהיר בתביעת הפינוי. לפי תיקון זה, ניתן לתבוע את פינוי המושכר לפי התקנה ובלבד שקיים ועמד בתנאים העיקריים: שהדייר אינו חוסה תחת חוק הגנת הדייר בנכס זה, שבתביעת הפינוי אין סעדים נוספים מבוקשים כמו למשל סעד כספי וכיוצא בכך וכן יש לצרף לכתב התביעה תצהיר של עדות ראשית, חוות דעת של מומחים, אסמכתאות משפטיות ועוד.
איך מפנים מושכר?
קיצור התהליכים הוא משמעותי ביחס לתהליך שהיה מושג בתביעת פינוי רגילה בבית המשפט, כאשר תחת תובענה זו, יש לקבוע מועד לדיון בתוך 30 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. נוסף על כך, לא ניתן להגיש תביעה כנגד או הודעה של צד ג' בהליך הזה. בנוסף, ניתן לפנות באמצעות עורך דין ולבקש צו "עשה" להפקדה או לתשלום של דמי השכירות או דמי השימוש שראויים עד שתוכרע התובענה. בהיעדר הפקדה, בית המשפט יורה על פינוי הנכס מיידית.
הגשת בקשה לפסק דין פינוי שוכר
יש להגיש את ה
בקשה לפינוי שוכר על גבי טופס מיוחד לכך, בכל אחת מן הלשכות להוצאה לפועל בישראל. יש למלא את תמציתו של פסק הדין במקום שמיועד לכך וגם את ההוצאות שנפסקו, במידה שנפסקו, בפסק הדין. נוסף על כך יש לצרף מסמכים נוספים מבוקשים.
מאמרים בתחום:
.jpg)
