על פי חוק חיילים משוחררים משנת 1949, ישנו איסור על פיטורי עובדים בתקופת השירות במילואים וגם במהלך התקופה שלאחר מכן לאורך 30 ימים – אלא אם ישנו היתר מוועדת תעסוקה הפועלת לפי החוק.
על פי נתונים שמובאים בפני ועדת העבודה, הבריאות והרווחה - מספר התלונות על פיטורין בגין ימי שירות במילואים הוא גבוה. החשיבות שהמדינה רואה בשירות המילואים של אזרחיה היא חשיבות עליונה ולכן נדרש היתר מיוחד בלבד לצורך פיטורי העובד שמרצה את תקופת השירות במילואים. כדי לקבל היתר כזה יש להצביע על מקרה חמור, כמו למשל מעילה בכספים, הפרת אמונים, גניבה או מקרים אחרים שהיו יכולים להצדיק את פיטורי העובד – גם ללא מתן הודעה מוקדמת.
מציאת איזון בין צרכי המעסיק לבין זכות השירות במילואים
חוק חיילים משוחררים חותר ליצירת איזון בין צרכי המפעל של המעסיק ובין זכותו של העובד שמשרת במילואים. כיון שהחוק אינו מתיר פיטורי העובד במהלך תקופת שירות המילואים וגם לא לאחריה לזמן מה, אין לועדת התעסוקה לסטות מכך. יחד עם זאת, ניתנת לוועדה הזכות והסמכות לשקול שיקולים הומניטאריים או שיקולים שנעוצים בשירות המילואים – להוציא שיקולים כלכליים או ארגוניים.
פיטורין לאחר שירות מילואים- חוקי?
על מי נטל ההוכחה לפיטורי עובד בשירות מילואים?במידה שעובד מפוטר ממקום עבודתו במהלך תקופת שירות המילואים שלו או בשלושים הימים שלאחר תקופה זו, יש צורך בקשר ישיר בחזקה שבין הפיטורין לבין שירות המילואים שלו, תוך שהמעסיק אמור להוכיח את החזקה הזו. אילו ועדת התעסוקה תאיר את עניין הזיקה שבין תזמון הפיטורין ובין שירות העובד במילואים, הרי שהמעסיק יראה באמצעות עורך דין עבודה את הסתירה לטענה זו ואת טעמיו המוצדקים לפיטורין.
ומה אם שירות המילואים בן ימים אחדים?
גם כששירות המילואים הוא בן יומיים לדוגמה, עדיין אין לפטרו במהלך אלו וגם לא במהלך שלושים הימים הבאים לאחר מכן. כמו כן, אין להודיע במהלך כל התקופה הזו על פיטורין גם אם ההודעה היא הודעה מוקדמת לפיטורין. בכלל המושג "פיטורין" יש לכלול גם אי חידוש של חוזה עבודה עבור תקופה קצובה. להגנת העובד יקום גם חוק הגנת השכר, במידה שמעורבים בכך גם נושאי פשיטת רגל או פירוק חברה.