חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח-1958 (להלן: "החוק") הוא אשר מסדיר את תחום האכיפה של פסקי דין זרים. על פי הוראות חוק זה לפסק דין אשר ניתן במדינה זה אין כל תוקף משפטי בארץ, על כן על מנת להעניק לו תוקף חוקי עליו לעבור תהליך של קליטה והכרה שיפוטי על פי הדין הישראלי. הליך קליטה זה מבוצע על ידי הגשת בקשה לבית המשפט המתאים להכרת פסק חוץ. בית המשפט אשר יבחן האם פסק הדין עומד בכלל התנאים להכרה ובמידה והוא יוכר כאכיף יוענק לו תוקף משפטי מחייב ככל פסק דין שניתן בישראל.
התנאים הנדרשים להכרזה על פסק דין כאכיף:
כאמור, על מנת שפסק חוץ יוכר כאכיף עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים שבהתקיימם יוכרז פסק הדין ככזה, לדוגמא:
1. מועד הגשת הבקשה- אלא אם הוסכם אחרת בין ישראל לבין המדינה בה ניתן פסק הדין, הטווח המקסימלי בו תתקבל בקשה לאכיפת פסק חוץ הוא חמש שנים.
2. הדדיות באכיפה- פסק דין יוכרז כאכיף רק במידה והוא ניתן במדינה שעל פי דניה אוכפים פסקי דין שניתנו בישראל. לסייג זה חריג המאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לאשר אכיפת פסק דין שניתן במדינה עימה אין לישראל קשרים דיפלומטיים.
3. פגיעה בריבונות ישראל- פסק דין זר הקורא לפגיעה בריבונות ישראל לא יוכרז כאכיף
4. חוסר סמכות מקומית/ עניינית- פסק דין אשר ניתן במדינה זרה שלא היתה בעלת הסמכות בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי החלים בישראל.
דרכים נוספות להכרת פסקי חוץ
כללי המשפט הבינלאומי הפרטי קובעים כי נתבע אשר טען לגופו של עניין בבית המשפט למעשה הסכים לסמכותו של בית המשפט בו הוא טען. לכלל זה מספר חריגים שבהתקיימם לא תחשב תגובתו של הנתבע לתגובה המעניקה סמכות לבית המשפט כגון: בקשה לכפירה בסמכותו של בית המשפט, בקשה לביטול ההליך ו/או תגובה על סעד זמני שניתן בהתאם לבקשה להכרה בפסק החוץ.
ייעוץ משפטי רלוונטי
תחום אכיפת פסקי החוץ הינו נושא רלוונטי ואקטואלי מאוד בעיקר בכל הקשור לתחום הקניין הרוחני והמסחרי בעולם האינטרנטי והמקוון בו אנו חיים. טרם הגשת בקשה לאכיפת פסק חוץ חשוב להיוועץ בשרותיו של עורך דין המתמחה בתחום זה על מנת לקבל תוצאות אופטימליות כדרוש.
