שר הפנים ופקידיו מוסמכים לפי חוק הכניסה לישראל משנת 1952 לסרב לאדם לבקשת הכניסה לישראל, בין אם הוא מחזיק באשרה לכניסה לארץ ישראל ובין אם לאו, כפי שנהוג אצל אזרח רוסיה שלא זקוק לאשרת כניסה. אין החוק מצריך מתן נימוק לסירוב להכנסתו לארץ. אדם שנחת בשדה התעופה בישראל ונמצא חשוד בעיני פקידי ביקורת הגבולות – נלקח לחקירה, שבסופה הפקיד יחליט אם לאפשר לאותו אדם להכנס לשטח ישראל או לא. במידה שהוא נמצא בשדה, יועבר למתקן המסורבים עד למועד טיסתו בחזרה לארץ מוצאו.
הנפקת אשרת כניסה עבור המוזמן לישראל
ישנן שתי דרכים לקבלת אשרת כניסה למדינת ישראל. הראשונה היא התייצבות האדם המעוניין להכנס לישראל בשגרירות או בנציגות ישראל בארץ מוצאו, כאשר עליו להסביר מהי מטרת הביקור, כתובת המזמין ותעודת הזהות שלו – לרבות הסבר סביב טיב ההיכרות עם המזמין. הדרך השניה היא הנפקת מסמך הזמנה על ידי המארח אצל נוטריון, ובו יפורטו פרטיו של המוזמן ופרטיו – שלו, כתובת המגורים וסיבת המפגש. לאחר אישור נוטריון, יצורף לכך אישור אפוסטיל וישלח לידי המוזמן.
ממי לא נדרשת אשרת כניסה?
לעתים, ישנם מבקרים שמהם לא נדרשת הצגתו של אישור כניסה לישראל. רוסיה היא אחת מן המדינות הרשומות ברשימת זכות כניסה ללא אשרת כניסה, וגם אוקראינה נמנית על רשימה זו. כמו כן מונים גם את אזרחי קנדה וארצות הברית ואת אזרחי האיחוד האירופי ועוד מדינות לא מעטות אחרות אשר מעוניינים לשהות בישראל עד לשלושה חודשים. יש להתייעץ עם עורך דין בהתאם למדינת המוצא של המוזמן.
ניתן להפיק אשרה נפרדת
ישנם אנשי עסקים שנמנעים להטביע את החותמת של הכניסה לישראל בדרכונם הזר, על כן אלו יהיו יכולים להגיש בקשת הנפקת אשרת כניסה נפרדת בהתאם לנוהל אשר מפורסם על ידי משרד הפנים. האישור לכך יהיה תלוי במדינת המוצא ובדרכון הזר שבידו של מבקש האשרה.
קבלת אשרת כניסה מתאימה
מטרת הביקור תצוין בבקשה לקבלת אשרת כניסה. יש לציין, כי האשרה אינה ויזה לישראל. על מנת לקבל ויזה לישראל יש לעמוד בתנאים שונים שהמדינה תעמיד בפניו, כמו למשל למטרות עבודה או לימודים, ביצוע עסקים ועוד.
.jpg)
