עסקאות מכר במקרקעין – אלו עסקאות נדל"ן שנחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: מהו הנכס הנמכר, ומהי הזכות שנמכרת בנכס – ואלו רשומות בפנקס המקרקעין. פנקסי המקרקעין שבישראל מאפשרים לבדוק את מצב הנכס ומה הזכויות שבו.
האגף לרישום ולהסדר מקרקעין פועל על פי שלושה מישורים: רישום מקרקעין בתשע לשכות רישום שפועלות בישראל, פיקוח על רישום המקרקעין והסדר של הזכויות במקרקעין. בראש כל אלו, עומד הממונה על המרשם שאחראי ביחד עם צוות העובדים לפעולה התקינה בכל תחומי האחריות של אותן הלשכות. האגף על שלושת מישורי פעילויותיו מפעיל שלושה סוגי פנקסים: פנקסי שטרות, פנקסי בתים משותפים ופנקסי זכויות. לאחר שהעסקה נרשמה בפנקסים אלו, כוחה עומד לה מבחינה משפטית כלפי כל. במידה שלא נרשמה בפנקסים – מקבל הזכות יזכה בזכות חוזית שתוקפה – בין הצדדים בלבד.
אלו זכויות במקרקעין טעונות רישום?
החוק מונה רשימה של כל הזכויות במקרקעין שטעונות רישום בפנקס ה
זכויות במקרקעין. לאחר הרישום בפנקס, ניתנת לבעליהן זכות קניינית שמוגנת כלפי הכלל. הרשימה כוללת משכנתא, זכות קדימה וזיקת הנאה. גם החובות נרשמות בפנקס המקרקעין כהערה; כך המדינה משקפת את המצב האמיתי של הזכויות והחובות בקרקע.
פנקסי מקרקעין - בהם נרשמים הזכויות והחובות של הרוכש
מהי זכות חוזית בקרקע?
חלקן הגדול של עסקאות הנדל"ן בישראל מכיל עסקאות לרכישת זכות בעסקת מקרקעין שהיא זכות חוזית, כמו למשל חברה משכנת. המשמעות היא שקבלן רכש זכויות מבעל הקרקע כדי להקים בה בניין מגורים. המשמעות היא, שגם אם לקבלן ישנה זכות חוזית, לא רשומות לו זכויות על הקרקע עליה הוא בונה. רוכש הדירה מאת הקבלן ירכוש עם הדירה גם את הזכות החוזית על הדירה, אולם את הזכות הקניינית יקבל רק לאחר הסדרת הרישום בפנקסי הטאבו.
מהם מאפייני הזכות הקניינית?
ישנם שני מאפיינים המשקפים מהי זכות קניינית בקרקע. הראשון הוא זכות חזקה בקרקע – אולם גם לזכות זו ישנם סייגים בדמות הפקעת זכויות (גם קנייניות) לצרכים הציבוריים. השני הוא פומביות או פרסום שיצוינו בפנקס זכויות ופנקס הבתים המשותפים אשר פתוח לציבור.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
