האינטרנט הוא צינור אדיר של מידע שחשוף בפני כל ברחבי העולם. הגנת הפרטיות באינטרנט הפכה לתחום חשוב ושברירי מאין כמוהו, כל עוד מתבצעות תכתובות מייל באמצעותו, נשלחים תשלומים תוך מתן פרטי כרטיס אשראי ואגירת מידע מכל סוג וקבצי מדיה במאגרים שהם בלתי מוגנים והנגישות אליו אינה מצריבה משאבים מרובים. על מנת להגן על הפרטיות של אדם מסוים באמצעות האינטרנט נחלצים לטובתו כלים משפטיים לרבות עורכי דין המתמצאים בדיני רשת. בנוסף, הוקמה ישראל מועצה ציבורית להגנת פרטיות, ומטרתה לבדוק כיצד ניתן להגן על פרט מסוים מפני פגיעה באמצעות רשת האינטרנט.
מה נחשב לפגיעה בפרטיות?
על פי החוק הנהוג בישראל, "פגיעה בפרטיות" מעוגנת באחד מהחוקים הבסיסיים ביותר: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כשסעיף 7 מסכם במספר מילים כי לכל אדם הזכות לצנעת חייו ולפרטיות. ניתן לממש את הזכויות דרך החוק להגנת הפרטיות משנת 1981. מי שמשתמש בעקבות המשתמש על מנת ליצור פרופיל של גולש מסוים, עלול לפגוע בפרטיותו, כמו למשל התחקות אחר עקבותיו והטרדתו, האזנה אסורה, צילום אדם ברשות היחיד, העתקת תוכנו של כתב שלא אושר לפרסום או הפרת זכויות יוצרים.
הפגיעה בפרטיות באמצעות האינטרנט
האינטרנט טומן את כל פרטי ההתקשרות וכן פרטי זהות של הגולש בין אם הותיר אחריו את הפרטים הללו או בין אם נתונים אלו שמורים במאגר כל שהוא הנגיש באמצעות הרשת וחשוף לכל. הגורמים שאוספים את פרטי המידע הללו יכולים להיות גורמים פרטיים או ציבוריים שעושים זאת ללא ידיעתו של הפרט. יכול להיות שהם עוברים לא רק על חוק הגנת הפרטיות אלא גם על החוזים הצרכניים של הספק או של הספקים.
תביעה של ספקי שירותי אינטרנט
אם ישנו תוכן פוגעני בין דפי אתר למרות שספקי הרשת התחייבו לחסום את התוכן הכולל למשל אלימות, מין, הסתה או הימורים, הרי שניתן לתבוע את הספקים וכן גורמים נוספים שהיו קשורים באותה העברת מידע אלקטרונית.