לפי דיני עבודה קיימים כמה מקרים, תקופות, בהן חל איסור מבחינה חוקית על פיטורי עובד. הסיבה מדוע התקופות הללו דווקא נבחרו ככאלו האסורות בפיטורין, הן משום שלרוב מדובר בענייני בריאות או בעיות אישיות נוספות שמצריכות זמן רב של היעדרות ממקום העבודה או יציאות תכופות ממנו, דבר שאינו מקובל אצל מי שעובדים במשרה מלאה
"פיטורים" כמשמעותם בחוק נתפסים כהתרת חוזה העסקה לתקופה של 12 חודשים או פחות מכך ע"י המעסיק אשר חתום על חוזה זה ומהווה צד בו. קיימים מספר מקרים בהם אסור לפי החוק לפטר עובד, לא משנה אם מדובר בעובד ישן או עובד בעל וותק. עיקר האיסורים נוגעים להיעדרות מן העבודה בשל מצב בריאותי או משפחתי. אז מהם המקרים הללו? הנה סקירה קצרה של כמה מתוך המקרים בהם לא ניתן לפטר לפי חוק עובד.
בעת מעבר של טיפולי הפרייה
טיפולי הפרייה הם הליך לא פשוט מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית. לכן מי שעוברים טיפולים כאלו בין שמדובר בגבר או באשה לא רק שצריכים לצאת לא מעט מן העבודה לטיפולים הללו וכן לבדיקות המשך בנושא, אלא לעיתים ייקחו גם ימי מחלה מרובים בשם תופעות הלוואי הלא פשוטות של הטיפולים הללו. לכן, ע"י חוק אין לפטר עובדים אלו, בתקופת הטיפולים וגם לא לאחר 150 יום מאז שהתחילו הטיפולים הללו, אלא באישור מיוחד מטעם משרד העבודה.
האיסור לפיטורין אינו נוגע לוותק העובד בכל מקרה.
הגבלה על פיטורי עובדים
במהלך הריון או במהלך חופשת לידהגם כאן, לפי חוק אין לפטר את העובדת. פיטורין בעת הריון נחשבים אפלייה במקום העבודה ועלולים לגרור סנקציות קשות על המעביד. בנוסף, אם מדובר בעובדת מטעם קבלן כוח אדם שנמצאת בהריון, חל איסור עפ"י חוק לגרום לקבלו המעסיק אותה לפיטוריה. מקרה כזה יאושר רק ע"י בקשה מיוחדת ובכפוף למסמכים המעידים שסיבת הפיטורין אינה קשורה או תלויה בהריון. בכל מקרה, נשים רבות שכן פוטרו בעת הריונן, תובעות בגין פיטורים בעת הריון ותובעות פיצויים והחזרים נוספים בגין כך. לכן מעסיק חכם, גם אם ירצה לפטר את העובדת, עדיף שיחכה עם הליך זה.