זיקת הנאה

חוק המקרקעין מגדיר את זכות זיקת ההנאה כזכות שעבוד מקרקעין להנאה שאין זכות להחזיק בהם. הנאה או שימוש במקרקעין של אדם אחר. מקרקעין בהם יש זיקת הנאה יכונו מקרקעין כפופים. זיקת ההנאה עשויה לבוא לידי ביטוי בזכות אקטיבית או בזכות פסיבית, והיא יכולה גם להיווצר על ידי הסכם שנערך בין שני צדדים ותיתכן גם בתשלום בכפוף לתקופה מוגבלת.

זיקת הנאה וזכאות
על פי חוק המקרקעין יהיו הזכאים לזיקת ההנאה למקרים שאתו זיקת ההנאה תשמש לצורך מקרקעין (המכונים מקרקעין זכאים) או לשמש אדם, סוג בני אדם או מתוך מטרת הציבור. התנאים לזיקת הנאה מכוח השנים יוגדרו כמי שניצל זכות הראויה לשם זיקת הנאה לפרק זמן של שלושים שנה רצופות בהן רכש את הזיקה וזכאי לדרוש רישומה.

סייגים בזיקת הנאה
לשאלה האם בכלל תינתן הכרה בזכות מעבר כזיקת הנאה מכוח שנים תינתן התשובה כי על פניו, זכות מעבר עונה על דרישות הקיימות בסעיף מסוים בחוק המקרקעין שמגדיר זיקת הנאה כשעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם.

ביטולה של זיקת הנאה
באשר לביטול זיקת הנאה לתקופה מוגבלת פוסק חוק המקרקעין כי לזיקת ההנאה אין כל מגבלה של זמן, אלא אם כן הוקצבה לה תקופה בתנאי הזיקה. הערכאות המשפטיות יכולות לבטל את הזיקה או לשנות את תנאיה במידה ונתבקשו לכך על ידי בעל אינטרס או היועץ המשפטי לממשלה. זאת ייעשה בשל אי הפעלת הזיקה או בשל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים.

זיקת הנאה בראי החוק
החוק המציא שלושה מצבים במסגרתם יורשה בית המשפט לבטל את זיקת ההנאה, אותם מצבים הם בשל אי הפעלת זיקת ההנאה, שינוי בנסיבות השימוש בזיקה, שינוי במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים.