עורכי דין לענייני בית דין רבני

בתי הדין הרבניים הם בתי דין שקיבלו סמכות מהמדינה לדון בכל הנושאים הנוגעים במעמד האישי בפן היהודי. בתי דין אלה הם חלק ממערכת המשפט בישראל והם פוסקים ופועלים על פי המשפט העברי ורוח ההלכה היהודית. לרוב, בתי משפט אלה דנים בנושאי נישואין, גירושין, גיור, דיני אישות ועוד הקשורים לדת היהודית. לכל דת המוכרת בארץ קיים בית דין השייך לדת שלה.

מה הוא המעמד של בית דין רבני ומה סמכויותיו?
סמכות השיפוט של בית דין רבני היא בלעדית בנושאי נישואין וגירושין של יהודים. תתי נושאים כגון מזונות וחלוקת רכוש מטופלים ע"י בית המשפט לענייני משפחה במקביל לבתי הדין הרבניים.
בית דין רבני כפוף למבקר המדינה ולבג"ץ והם תחת פיקוח וביקורת כשאר בתי המשפט במערכת המשפטית. הגוף הכולל האחראי על בתי הדין הרבניים הוא "מועצת הרבנות הראשית". הסמכויות של בית דין זה מקבילות לסמכויות בתי המשפט האזרחיים מלבד ניואנסים מסוימים שנחקקו בחוק הדיינים ב1955, דבר שהוביל לחילוקי דעות רבים הן אצל האזרחים והן בקרב השופטים והדיינים.

מה הוא הרכב בית דין רבני?
הדיינים, שהם השופטים בבתי הדין הרבניים, מתמנים על ידי נשיא המדינה וועדת מינויים מיוחדת של שר הדתות. בראש בתי הדין הרבניים נמצאת "מועצת הרבנות הראשית" שעליה מוטלת האחריות על בתי דין אלו. ברוב המקרים במשפט הרבני ישבו שלושה דיינים ולעיתים נדירות יתקיים הרכב של דיין אחד. בית הדין הגדול לערעורים הוא בראש המערכת של בתי הדין הרבניים ובו יושבים שני הרבנים הראשיים של ישראל.

מה היא פרישת בתי הדין הרבניים בארץ?
בארץ פרושים 12 בתי דין רבניים אזוריים וערכאת השיפוט הגבוהה ביותר -בית הדין הרבני הגדול  שממוקם בירושלים.

האם ניתן להגיש ערעור על החלטת בית דין רבני?
ניתן להגיש ערעור על פסק הדין בבית דין הרבני לערכאה הגבוהה יותר , בין הדין הרבני הגדול. כמו כן, במידה וערעור זה לא התקבל ניתן להגיש, לאחר מיצוי האופציות, ערעור לבג"ץ. לרוב בג"ץ לא יתערב בהחלטת בית דין רבני, אלא במידה וחרג מסמכותו או נהג שלא כחוק.